Traité Pessahim - Chapitre 7 - Michna 6

נִטְמָא קָהָל אוֹ רֻבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טְהוֹרִים, יֵעָשֶׂה בְטֻמְאָה. נִטְמָא מִעוּט הַקָּהָל, הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:

נטמא הקהל. בטומאת מת, שאין פסח נדחה מפני הטומאה אלא מטומאת מת:

יעשו בטומאה. ואפילו טמאים יחידים, דהא [פסח] דטהורים גופייהו בטומאה אתו משום כהנים, שאין קרבן צבור הבא בטומאה חלוק, מאחר שקרבן רובם בא בטומאה אף היחידים עושים בטומאה:

נטמא הקהל. פי' הר"ב בטומאת מת שאין פסח נדחה כו' ול' תמוה הוא דהרי נדחה ג"כ בטומאת זיבה וכיוצא בזה כדאיתא במשנה ה' פרק דלקמן ובמשנה ד' פ"ט ושם ג"כ כתב כלשון הזה ולשון הרמב"ם כי טומאת מת בלבד היא שתדחה בצבור:

שהיו הכהנים טמאים. דהיינו צבור טמאים דמה לי אם האוכלין טמאים. מה לי אם המקריבים טמאים שא"א בלא כהנים. וכתבו התוס' אע"פ שיכולין ליזהר שלא יגעו בבשר כיון דאשתראי טומאת אימורים אשתראי נמי טומאת בשר. והביאו ראיה לדבריהם:

[*יעשה בטומאה. ולשון הר"ב יעשו בטומאה. וכן ל' רש"י ולגירסא שלנו קריאת המלה היו"ד בציר"י והעי"ן קמוצה ובסדר המשנה שבירושלמי הגי' יעשו]: