Traité Chabbat - Chapitre 4 - Michna 2

טוֹמְנִין בִּשְׁלָחִין, וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, בְּגִזֵּי צֶמֶר, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, קֻפָּה, מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל, שֶׁמָּא יִטֹּל וְאֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. לֹא כִסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם, לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַחַת הַכָּסֶת:

שלחין. עורות. תרגום והפשיט, וישלח:

ומטלטלין אותן. בין שטמן בהן בין שלא טמן בהן, דחזו למזגא עלייהו, כלומר להשען עליהם:

ואין מטלטלין אותן. דמוקצות הן לטוות ולארוג, ואף על פי שטמן בהן לפי שעה לא הפקירן לגמרי כשלא יחדן להטמנה, אבל יחדן להטמנה מטלטלם:

כיצד יעשה. זה שטמן בהם כיצד יטול קדרתו, הואיל ואסור לטלטלן והרי היא טמונה כולה בהן:

נוטל. כסוי של קדרה שיש תורת כלי עליו, ואע״פ שהן עליו לא איכפת לן דלא נעשה בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות את הקדרה:

רבי אלעזר אומר קופה מטה על צדה ונוטל. כשבא ליטלה מטה את הקופה על צדה, שמא יטול את הקדרה ויפלו הגיזין שמכאן ומכאן לתוך הגומא שיש בה הקדרה ואם יצטרך לחזור ולהטמינה לא יוכל לטלטל הגיזין לכאן ולכאן ולעשות גומא ולהחזירה לתוכה:

וחכ״א נוטל. את הקדרה ואם לא נפלו הגיזין שמכאן ומכאן ולא נתקלקלה הגומא מחזיר הקדרה למקומה, ולא אסרינן ליה ליטול את הקדרה לכתחלה גזירה שמא תתקלקל הגומא. ומודים חכמים שאם נתקלקלה הגומא שלא יחזיר. והלכה כחכמים:

לא יכסנו משתחשך. שאסור להטמין בשבת בין בדבר המוסיף הבל בין בדבר שאינו מוסיף הבל בדרך הטמנה:

ונותן. בשבת, תחת הכר שמשים מראשותיו ואע״פ שהוא מלא מוכין או נוצה, שאין דרך הטמנה בכך:

כסת. גדול מכר:

[* טומנין בשלחין. פי' הר"ב עורות כו' ור"ל בעודן בצמרן כמ"ש במ"ו פ"ה דמכשירין. ובירוש' ר"ח בשם ר' ישמעאל בר ר"י אבא שלחא הוה והיה אומר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות ואתם מותרין לטלטלן מחר]:

ומטלטלין אותן. פי' הר"ב דחזי למזגא עלייהו. ורש"י מפרש בעור בהמה גסה דוקא. ור"ת מפרש דהכא ביבשין. כי היכי דלא תקשה ממשנה ה' פ"ק דביצה ועיין במשנה ה' פ"ו דלקמן. ומ"ש הר"ב כלומר להשען עליהם זה לשון רש"י פ"ק דביצה ד' י' כן היתה ישיבתה שוטחין בגדים ע"ג הקרקע ונסמכין ויושבין על ברכיהם כפופים כדאמר בפסחים [ק"ח.] הוי זגינן אברכי דהדדי:

נוטל את הכסוי וכו'. וכתב הר"ן ות"ק לא מיירי אחר שנטל הכסוי מה יעשה אם יקח התבשיל משם או יסלק הקדירה מן הקופה ומש"ה פליגי ראב"ע ורבנן דראב"ע סבר מטה הקדרה ונוטל התבשיל מה שצריך לו וכו'. והוא פי' נכון מאד. אלא דנוטל דרבנן לא הוי דומיא דנוטל דראב"ע. [* ונ"ל דחכמים מהדרין על לישנא דשמא יטול דאמר ראב"ע]. והרמב"ם מפרש בדראב"ע נמי שנוטל הקדירה ונטיית הקופה הוא כדי שלא יהרוס המקום ששם הקדירה:

ואינו יכול להחזיר. והלכך חיישינן שמא יטלטל הגיזין שנפלו ויחזור. ורבנן לא חיישי שיחזור באיסור:

הכר. פירש הר"ב שמשימו תחת מראשותיו והכסת גדול ממנו. וכן פי' הרמב"ם. ומקומות יש שפירשו בהפך. ואכתבם במשנה ב' פ"י ממס' מקואות: