Talmud - Nedarim 21b

מי דמי גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה הכא ספיקא הוא דלמא פחות מסלע ויותר על שקל קאמר וזירוזין הוי או דלמא דווקא קאמר ונידרא הוי תיבעי אמר רב יהודה אמר רב אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם כי אמריתא קמיה דשמואל אמר תנא תני ארבעה נדרים התירו חכמים ואת אמרת צריכין שאלה לחכם רב יוסף מתני לה להא שמעתא בהאי לישנא אמר רב יהודה אמר רב אסי אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה ההוא דאתא לקמיה דרב הונא אמר ליה ליבך עלך אמר ליה לא ושרייה ההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אמר ליה לא והתירו תניא רבי יהודה אומר אומרים לו לאדם לב זה עליך אם אמר לאו מתירין אותו רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו אומרים לו לאדם אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אם אמר לאו מתירין אותו (סימן אסי ואלעזר יוחנן וינאי) ההוא דאתא לקמיה דרבי אסי אמר ליה כדו תהית אמר ליה לא ושרייה ההוא דאתא לקמיה דרבי אלעזר אמר ליה בעית נדור אמר ליה אילו לא מרגזין לי לא בעינן כלום אמר ליה תהא כבעית ההיא איתתא דאדרתה לברתה אתאי לקמיה דרבי יוחנן אמר לה אילו הוה ידעת דאמרן מגירתיך עלה דברתך

מי דמי גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה . וזה שהיה מסרב בחבירו שיאכל אצלו קימעא וישתה טיפת צונן ודאי לאכילה ושתיה מרובה קאמר כי כן דרכן של צדיקים לומר מעט ולעשות הרבה וכי אמר ליה האי קונם טיפת צונן שאני טועם הכי נתכוון לומר אותה טיפה שאתה רוצה ליתן לי איני טועם דהיינו אכילה מרובה ולא נתכוון לטיפת צונן ממש הלכך . אסור באכילה ושתיה מרובה ומותר לשתות הימנו טיפת צונן אבל הכא דדילמא האי דאמר טפי מסלע דעתיה על פחות מסלע ליתן בשלשה דינרין והאי דאמר בציר דעתיה על יותר משקל ליתן ג' דינרין: וזירוזין הוי . ומותר: או דלמא דוקא קאמר ונדרא הוי . ואסור: אלא כעין ד' נדרים [הללו] . והני הוא דשרו משום דלית בהו ממש אבל שאר נדרים אין אדם רשאי להתיר עד שיתחרט הנודר מעצמו: קסבר אין פותחין בחרטה . שאין חכם רשאי לפתוח ולומד לו נדרת אדעתא דהכי כדאמרינן לקמן אלא הנודר הוא יתחרט תחלה ויפתח ויאמר לו לא לדעת כן נדרתי והוא פותח תחלה בחרטה: אמר ליה לבך עלך . כלומר עומד אתה על דעת הראשונה שרצונך עדיין באותו נדר: אמר ליה לא . כלומר מתחרט אכי אלמא קסבר פותחין בחרטה: אם היו י' בני אדם כו' . שאם פתחו לך בחרטה כשרצית לנדור כלום נדרת: אמר ליה לאו . קסבר אין פותחין בחרטה ולכך אמר ליה כה"ג דכיון דאמר אילו היו י' בני אדם כו' דמיעקר עקר לנדריה ולא הוי נדר כלל ולכך פותח בחרטה הוא אבל בעלמא אין פותחין בחרטה: קסבר רבי ישמעאל ברבי יוסי אין פותחין בחרטה: תהית . מצטער אתה: כדו תהית . מצטער אתה שנדרת דהיינו בחרטה: בעית נדור . קיבלת הנדר מרצונך: אי לא מרגזין לי . אלמלא שהכעיסוני לא הייתי נודר: דאמרן מגירתיך . שאומרות השכינות על בתך כמו ומגרת ביתה (שמות ג):

ורב יוסף נמי מתני לקולא . אפילו לרב אסי כדאמר דהלכתא דד' נדרים אין צריכין שאלה דבשל סופרים הלך אחר המיקל וכן פסק הר''ר אליעזר ממי''ץ בשם רבי יעקב: אלא כעין ארבעה נדרים . שפותחין ואומרין (לאו) אדעתא דהכי מי נדרת והוא אומר לא נתכוון לנדור אלא כעין ד' נדרים שלא נתכוון בהם לאיסור: קסבר אין פותחין לנודר בחרטה . לומר לו מתחרט אתה שהיית רוצה שלא יהיה עליך נדר מתחלה דההוא פתח לא משוי ליה בהדיא נדר טעות אלא אומר לו אדעתא דהכי נדרת והוא אומר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר דמשוי ליה נדר טעות מעיקרא: אמר ליה לבך עלך . פי' לבך שהיה עליך בשעת נדר יש בו עליך עדיין ואין אתה מתחרט מעיקרא אלא מכאן ולהבא: אמר ליה לא . אלא מתחרט אני על שנדרתי כל עיקר ודוקא כשמתחרט מעיקרא כדפרישית אבל אם אינו מתחרט מעיקרא אלא מכאן ולהבא לכ''ע אין פותחין בחרטה זו: ושרייה . דקסבר פותחין בחרטה.