Talmud - Nedarim 54a

מתני׳ הנודר מן הירק מותר בדלועין ורבי עקיבא אוסר אמרו לו לרבי עקיבא והלא אומר אדם לשלוחו קח לי ירק והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין אמר להם כן הדבר או שמא אומר הוא לא מצאתי אלא קיטנית אלא שהדלועין בכלל ירק וקיטנית אינו בכלל ירק ואסור בפול המצרי לח ומותר ביבש:
גמ׳ הנודר מן הירק כו':
והא מן ירק נדר אמר עולא באומר ירקי קדירה עלי ודילמא ירק הנאכל בקדרה קאמר באומר ירק המתבשל בקדרה עלי במאי קא מיפלגי רבנן סברי כל מילתא דצריך שליחא לאמלוכי עלה לאו מיניה הוא ורבי עקיבא סבר כל מילתא דמימליך שליחא עלה מיניה הוא אמר אביי מודה רבי עקיבא לענין מלקות שאינו לוקה תנן התם השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו שליח מעל מאן תנא אמר רב חסדא מתניתין דלא כרבי עקיבא דתנן כיצד אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד תן כבד ונתן להם בשר השליח מעל ואי רבי עקיבא הא א"ר עקיבא כל מילתא דמימליך עלה שליח מיניה הוא למעול בעל הבית ולא למעול שליח אמר אביי אפילו תימא רבי עקיבא

מתני' הנודר מן הירק וכו' ורבי עקיבא אוסר . דקסבר דילועין בכלל ירק: אלא דילועין . מכלל דלאו מיניה הוא: לא מצאתי אלא קיטנית . בתמיה כלומר להכי לא קאמר ליה אלא די דילועין מכלל דדילועין מיניה הוא ולא מין קיטנית: פול המצרי לח . הוי מין ירק: ומותר ביבש . שהוא מין דגן: גמ' אמאי אוסר ר"ע הא מן ירק נדר . ודילועין לא איקרי ירק: ירקי קדרה עלי . ודילועין בכלל ירקי קדרה הן שהרי מתבשלין בקדרה: ודילמא . האי דקאמר ירקי קדרה עלי ירק הנאכל בקדרה עלי קאמר כגון שומים ובצלים שהן נאכלים בקדרה שנותנין אותן בקדרה כדי ליתן טעם בתבשיל: באומר ירק המתבשל בקדרה . דדילועין נמי הן מתבשלין בקדרה ונותנין אותן בשביל תבשיל אבל שומין אין נותנין אותן אלא בשביל טעם ולהכי ר"ע אוסר: דצריך שלוחא לאימלוכי עליה . כגון דילועין כי אמר לשלוחו קח לי ירק אינו מביא לו דילועין אלא אומר לו לא מצאתי אלא דילועין ומימליך עליה וקאמר ליה דרוצה אתה שאביא לך דילועין וכהאי גוונא לאו מיניה לפיכך כי נדר בירק מותר בדילועין: ורבי עקיבא סבר כו' . מדקאמר ליה לא מצאתי אלא דילועין ולא אמר לא מצאתי אלא קיטנית אלמא דילועין מין ירק הוא: מודה רבי עקיבא . אע"ג דאוסר בדילועין אעל אכל דילועין אינו לוקה דקסבר ליכא מלקות דלא יחל דברו הואיל וצריך לאימלוכי ביה עלה: מתגיתין . דמעילה דשליח מעל דלא כר"ע דקתני סיפא לא עשה שליחותו שליח מעל: אמר לשלוחו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד שליח מעל . דלא עשה שליחותו דאין כבד בכלל בשר: ואי ר"ע . הא אמר כבד בכלל בשר הוי דמילתא דמימליך עלה שליח מיניה הוא וה"נ אע"ג דלא אימליך השתא אורחיה הוא לאימלוכי דכי אמר לו תן בשר לאורחין ולא היה לו בשר אלא כבד דרכו לומר אין לי אלא כבד וכמאן דמימליך דמי: למעול בעל הבית . דהא עשה שליחותו:

מתני' הנודר מן הירק אסור בדילועין . והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין . ואין לוקחם מיד אלמא לא קרי להו אינשי ירק: אמר להם כך הדבר . כלומר משם אני מביא ראיה: אסור בפול המצרי . דלכולי עלמא הוי בכלל ירק: ומותר ביבש . דלא מיקרי ירק: והא מן ירק נדר . ולמה אסור בדלועין שהם פירי: באומר ירקי קדירה עלי . כשדרכם לבשלם והני דרכם לבשלם: ודלמא ירק הנאכל בקדירה קאמר . כגון שומין ובצלים שהוא נאכל בקדירה כגון ליתן טעם בתבשיל: באומר ירק המתבשל בקדירה . מפני שהוא קשה וקסבר ר''ע דלועין בכלל ירק המתבשלים בקדירה: וצריך לאימלוכי . דאין לוקח אותן בסתם (כיון) [עד] דאימליך עליה: מודה הוא לענין מלקות . בל יחל שאינו לוקה דמספקא ליה אי דלועין בכלל ירק ומספיקא [לא] אמר למילקיה: תנן התם . פרק בתרא דמעילה (דף כ.): בעה''ב מעל . דגמרינן חטא חטא מתרומה מה התם ע''י שליח אף הכא ע''י שליח אע''ג דבעלמא אין שליח לדבר עבירה: ונתן להם כבד . דכבד לאו מין בשר וכי אמר לשלוחו קח לי בשר ולא מצא אלא כבד לא מימליך עליה וכששולחו לבקש בשר אינו חוזר ואומר לא מצאתי אלא כבד אלא אומר לא מצאתי בשר כלל: מיניה הוא . ועשה שליחותו ולמעול בעה''ב וקשה דרבי עקיבא מודה דאין לוקה דמספקא ליה אי מידי דמימליך עליה מיניה הוא ונראה דלא קשה כלל דדוקא בדלועין דלאו ירק הוא אלא פירי מספקא ליה אבל במידי אחרינא פשיטא ליה דמימליך עליה ומיניה הוא וי''מ דהיינו הא דמשני מי לא מודה ר''ע דצריך לאימלוכי ביה ומן הדין הוא דאינו מינו ולהחמיר אר''ע [דמינו הוא] אבל לא למעול דהאמר לעיל שאינו לוקה ול''נ דא''כ שליח אמאי מעל כיון דמספקא ליה אם מינו [הוי או] אינו מינו א''כ עשה שליחותו ולכ''נ דודאי הפירוש כך הוא מי לא מודה ר''ע דצריך לימלוכי ביה דבסתם אין השליח לוקח אם אין שואל למשלח אם יחפוץ הילכך במעילה כיון דשליח לא נמלך לא הוי עשה שליחותו ולכך מעל השליח כי נמי הוי מינו לגמרי וקושיא דלמעול בעה''ב נתרץ בע''ה כמו שפירשתי והר''ם היה אומר דלמעול בעל הבית לאו דוקא אלא כלומר לא ימעול שליח וכדפרישית דשמא עשה שליחותו ומשני לא מודה דצריך לאימלוכי כדפרישית: