Talmud - Bekhorot 43b

מאי איכא בין מומא לשאינו שוה בזרעו של אהרן איכא משום אחולי עבודה מומא מחיל עבודה דכתיב (ויקרא כא, כג) מום בו ולא יחלל שאינו שוה בזרעו של אהרן לא מחיל עבודה מאי איכא בין שאינו שוה בזרעו של אהרן ומשום מראית העין איכא בינייהו עשה:
כילון דדמי רישיה לאכלא:
לפתא דדמי רישיה לגדגלידא דליפתא תנא וצוארו עומד באמצע ראשו:
מקבן דדמי רישיה למקבן:
ושראשו שקוט מלפניו:
וסקיפת מאחוריו כדאמרי אינשי שקיל פיסא תנא וצוארו שקוט ושמוט שקוט דחביא מחבא שמוט דאריך ושמוט:
ובעלי חטרות ר' יהודה כו':
דאית ביה עצם כולי עלמא לא פליגי דפסלא כי פליגי דלית ביה עצם מר סבר הא אינו שוה בזרעו של אהרן ומר סבר קרקורא דבישרא בעלמא הוא:
הקרח פסול:
אמר רבא ל"ש אלא שאין לו לאחריו ויש לו לפניו אבל יש לו לאחריו כשר וכל שכן שיש לו לאחריו ואין לו לפניו ואיכא דמתני אסיפא ואם יש לו ה"ז כשר אמר רבא לא שנו אלא שיש לו לאחריו ואין לו לפניו אבל יש לו בין לאחריו בין לפניו פסול וכל שכן שיש לו לפניו ואין לו לאחריו ודאין לו כלל דפסול א"ר יוחנן הקרחנין והננסין והזבלגנין פסולין לפי שאינן שוה בזרעו של אהרן קרחנין תנינא ננסין תנינא זבלגנין איצטריך ליה לאשמועינן ומהו דתימא משום מראית העין והא כל היכא דאיכא משום מראית העין איתנא קתני ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין מהו דתימא תני חדא וה"ה לכולהו והא כל היכא דאיכא מיהדר ומיתנא קא הדר ותני ושניטלו שיניו פסול משום מראית העין אלא לאפוקי מהא דתניא דתניא הקרחנין והננסין והזבלגנין כשרים ולא אמרו פסול אלא משום מראית העין מאן האי תנא ר' יהודה היא דתניא ר' יהודה אומר (ויקרא א, ה) הכהנים לרבות הקרחנין:
מתני׳ אין לו גבינין או אין לו אלא גבין אחד זהו גבן האמור בתורה רבי דוסא אומר שגבינין שוכבין רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר שיש לו שני גבין ושתי שדראות:
גמ׳ וגבן דאין לו משמע ורמינהו גבן שיש לו גבינין הרבה אין לו גבינין או אין לו אלא גבין אחד מנין ת"ל או גבן אמר רבא זהו מדרש או גבן:
רבי דוסא אומר כו':
למימרא דחיי והא איתמר המפלת בריה שיש לה שני גבין ושתי שדראות ואמר רב באשה אינו וולד בבהמה אסור באכילה כבר רמא ניהליה רב שימי בר חייא לרב וא"ל שימי את אלא בששדרתו עקומה:
מתני׳ החרום פסול איזהו חרום הכוחל שתי עיניו כאחת שתי עיניו למעלה ושתי עיניו למטה עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה רואה את החדר ואת העלייה כאחד סכי שמש והזגדן והצירן ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין:
גמ׳ ת"ר חרום שחוטמו שקוע חוטמו סולד חוטמו בולם חוטמו נוטף מנין ת"ל או חרום ר' יוסי אומר אין חרום אלא הכוחל שתי עיניו כאחת אמרו לו הפלגת

מאי איכא . בין כהן הנפסל במום גמור לכהן הנפסל משום שאין שוה בזרעו של אהרן דהיינו כילון וליפתן וכל הנך: משום מראית העין . כגון הנך דקחשיב במתני' משום מראית העין שמאוסין לראות כגון שנשרו ריסי עיניו ושנטלו שיניו: עשה . מי שאינו שוה בזרעו של אהרן עובר בעשה אם עבד דהכי משמע השוה בזרע אהרן הוי כהן ויעבוד שאינו שוה לא יעבוד ולאו הבא מכלל עשה עשה: לאכלא . לכסוי של חבית (מלמעלה) שחד מלמעלה ורחב מלמטה וחבירו בסנהדרין בפ' זה בורר לו אחד (דף כח:) כי אכלא לדנא: לגדגלידא דליפתא . לראש הלפת שראשה רחב והולכת וכלה למטה: באמצע הראש . שראשו בולט לאחוריו כלפניו: למקבא . לקרדום שערפו עגול וקצר ברוחב: שקוט מלפניו . שראשו משופע מלפניו באלכסון כעין כלי של נגר שקורין בשגו"ג: מאחוריו . שגובה ראשו חסר מאחוריו: שקיל פיסא . שנראה כמי שניטל ממנו חתיכה: דחביא מיחבא . שראשו מוטל בין כתפיו ודומה כמי שראשו שמוט אשלויישו"ד: קרקורא . חתיכה: לא שנו אלא שאין לו . שיטה של שער מקפת מאזן לאזן לאחריו ויש לו לפניו: אבל יש לו לאחריו ולפניו כשר וכל שכן שיש לו לאחריו ואין לו לפניו . דטפי הוי נוי בשיש לו לאחריו ולא לפניו יותר מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע הוי קרח: ואיכא דמתני לה אסיפא . דמתני' לא שנו דיש לו כשר אלא שיש לו לאחריו שיטה מקפת מאזן לאזן ולא לפניו אבל יש לו נמי לפניו פסול וכ"ש שאין לו כלל: זבלגנין . שעיניהם זבות וזולגות מים: ננסין תנינא . במתני' הקפח והננסין והחרש: זבלגנים איצטריכא ליה . דלא תנן: ומהו דתימא כו' . כלומר והנך נמי איצטריכו דמהו דתימא הא דפסיל להו במתניתין משום מראית העין פסיל להו ולא עברו בעשה אי פלחי להכי אשמעינן רבי יוחנן דמשום שאינו שוה בזרעו של אהרן: ריסי עיניו . שערו שבבבת העין: והוא הדין לכולהו . מבעלי חטרות ואילך דסד"א הא דאפיקנא ממי שאינו שוה בזרעו של אהרן לעיל לא קאי אלא אכילון וליפתן ומקבן והנך דבבא קמייתא: והא כל היכא דאיכא אחריתי משום מראית העין הדר תני ליה דקתני סיפא ושניטלו שיניו כו' . ומההיא ידענא דרישא דתנא מראית העין לא קאי אלא אנשרו ריסי עיניו דאי אכולהו קאי למה ליה למיהדר ומיתנא. אלא הא דאתא ר' יוחנן: לאפוקי מהאי תנא אתא . דלא פסיל להו אלא משום מראית העין וקמ"ל רבי יוחנן דהלכתא כמתניתין דפסלא להו משום דאין שוין בזרעו של אהרן: הכהנים . וערכו בני אהרן הכהנים (ויקרא א): לרבות את הקרחנים . שכשרים לעבודה. על פסוק זה מצאתיה בתורת כהנים: מתני' גבינים . שורציל"ש: שגבינין שוכבין . ששערות גביניו גדולים ומוטלין על פניו: גמ' גבינים הרבה . ששני גבות עיניו מצטרפות ואין הפרש חלק בין זו לזו: זהו מדרש או גבן . והכי קאמר זהו או גבן האמור בתורה (ויקרא כא). ור' דוסא פליג עליה ולא דריש או: למימרא דחיי . מי שיש לו ב' גבין ושתי שדראות דפסיל ר' חנינא בן אנטיגנוס: אינו וולד . ואינה טמאה לידה: אסור באכילה . כנבילה דנפל הוא וכמת דמי ולא מהניא ליה שחיטה: כבר רמא ניהליה . במסכת נדה: שימי את . חכם גדול כמותך אינו יודע לתרץ מתני' דמשמע חיי לאו בשני גבנין ממש קאמר אלא ששדרתו עקומה ומיחזי כגבין ושדראות הרבה וכי קאמינא אנא בשני גבין ממש: מתני' הכוחל שתי עיניו כאחת . שאין לו כלל חוטם בין שתי עיניו וכשהוא כוחל עיניו במכחול יכול למשוך המכחול מעין לעין ואין החוטם מעכבו: שתי עיניו למעלה . כדמפרש בגמרא: סכי שמש . שאינו יכול להסתכל כנגד החמה: זגדן וציירן . מפרש בגמ': ריסי עיניו . שערות שבבבת עיניו: מפני מראית העין . אנשרו ריסי עיניו קאי: גמ' שקוע . למעלה בין עיניו: סולד . רטיי"ה שקצר באורכו: בולם . נסתמו נקביו: נוטף . ארוך ותלוי מלמטה משפתו: הפלגתה . יותר מדאי אמרת אע"פ שאינו משוקע כל כך הוי חרום:

אמר רבא לא שנו כו' . יש גירסא אחרת בספרים לבד גירסת הקונטרס: בבהמה אסור באכילה . פי' בקונטרס דלא מהני ליה שחיטה מטעם נפל משמע דאיירי כשיצא לאויר העולם ואי אפשר לומר כן דבפ' המפלת (נדה דף כד.) מוקי לה בנמצא במעי אמו דלא מישתרי לרב בשחיטת אמו ושמואל פליג עליה התם ושרי ליה בשחיטת אמו אבל ביצא לאויר אסור אפילו לשמואל ופריך רב שימי התם ממתני' דהכא ופירש שם בקונטרס אתרוייהו פריך לרב ושמואל דהך ר' חנינא בן אנטיגנוס גבי מומי בהמה מתניא ומיפסל ליה לגבוה מכלל דלהדיוט שרי והקשה עליו ר"ת דבהדיא תני ליה הכא גבי מומי אדם אלא לרב דוקא פריך דאמר באשה אינו ולד [אלמא] דלא חיי ומדפסל ליה הכא לעבודה מכלל דחיי וכן משמע דלרב דוקא פריך: סכי שמש . מפרש בגמרא סני שמש כדפי' בקונטרס ששונא את השמש ואינו יכול לראות מקום שהחמה זורחת שם וסכי הוא לשון חסוכי שמש שנמנע ממנו אור השמש: ושנשרו ממנו ריסי עיניו . משמע שקורא ריס לשערות שרגילים להיות נושרין מרוב דמעה כי ההוא דרבן גמליאל בחלק (סנהדרין דף קד:) גבי בכה תבכה וזימנין דקרי ריס עור המקיף את העין כי ההוא דפרקין דלעיל (בכורות דף לח.) ריס שנקב ושנסדק ומפרש תורא ברא דעיניה: