Talmud - Bekhorot 18a בכורות י״ח א׳

סבר לה כר' יוסי הגלילי . וקא מיבעיא לן לרבנן: אי אפשר לצמצם . הילכך לא היו עורפין דכל אחת אומרת אני איני קרובה: אפשר לצמצם . וקרובה אפילו קרובות: ויתנו . כדפרשינן לעיל: דכולי עלמא אפשר לצמצם . דכרבי יוסי הגלילי סבירא להו: מאי הוי עלה . אליבא דרבנן: שתי עגלות . דאפשר לצמצם וקרובה אפי' קרובות: לייתי תרתי . דהא לא מצי לאתנויי דהא שתיהן שוות: א"א לצמצם . הילכך מצו לאתנויי: ההוא דבריא נפק ברישא . דמרוב בריאותו קדם את אחיו: הכהן נוטל כחוש . לרבי עקיבא: והא משמנים תנן . דמשמע מה שיפה השור מחבירו ואותן דמים יחלוקו: אדאכלת כפניאתא בבבל . בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן עצמך: תרגימנא . להאי מילתא דר' עקיבא ודייקנא לה מסיפא: דכי הדדי פליגי . דלתרוייהו יהא חלק בשניהם ה"נ יחלוקו את החי: שומן יהא ביניהן . מה שאחד שמן יפה מחבירו יהא מוטל ביניהם ועליו יבאו לדין ויטעון ישראל לכהן אייתי ראיה כו' כי היכי דסבר ר' עקיבא בסיפא המוציא מחבירו עליו הראיה: מאי טעמא דר"מ . דקתני סתמא דמתני' חייב במתנות: אי בכור הוא כוליה דידי . והאי דשקיל אנא הוי חולין ומהדרנא לך ניהלך ושקילנא מתנות מיניה: וזבין ליה לישראל במומיה . והדר שקליה לאידך חילופיה ובכור שמכרו כהן לישראל פטור מן המתנות דאיתקש לצבי ואיל בפרקא קמא (לעיל בכורות דף יב.): עשו שאינו זוכה כזוכה . אע"פ שלא זכה כהן בהאיך דהא לא מטא לידיה מעולם עשאוהו כאילו זכה בו הואיל ומעיקרא הוה שייכא ביה יד כהן דשמא דידיה נינהו שויוה רבנן כמאן דמטא לידיה לשום בכורה: בספק בכור שאין חליפין ביד כהן . שלא נטל כלום תחתיו כגון דקתני מתני' זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום והאי זכר ספק בכור הוא שמא יצאה נקבה תחלה וירעה ויאכל במומו לבעלים: שחייב במתנות . דהכא ליכא למימר עשאוהו כמי שמכרו כהן לישראל דהא לא בא בחליפין ליד כהן כלום: אי מחייבת ליה . לספק בכור במתנות אתי למימר חולין גמור הוא ואתי למישרי בגיזה ועבודה: ומי מצית אמרת . דטעמא דרבי יוסי משום גיזה ועבודה הוא:

אדאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא . פירש בקונטרס בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן את עצמך טרחנו ליישבה וכן פירש רבינו שמואל בפ' בית כור (ב"ב דף קז:) וקשה דהוה ליה למנקט תמרים דכפנייתא הוא לשון גריעותא כדאמר בריש בכל מערבין (עירובין דף כח:) דכפניות אין ניקחות בכסף מעשר אלא אומר דה"פ מוטב שיהיה לך להיות אצלי ולטרוח בהלכה ולפרשה משהייתה אוכל כפניות בבבל: עשו את שאינו זוכה כזוכה . הא דאמר בסוף כל הגט (גיטין דף ל.) גבי מלוה מעות את הכהן ואת הלוי להיות מפריש עליהם מחלקם הא מני ר"י דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה ארבי יוסי דהכא קאי דכולה חד טעמא הוא דהתם נמי חליפיו ביד כהן שהרי נתן לו המעות ולא קאי אדרבי יוסי בפ' שנים אוחזין (ב"מ דף יב.) גבי השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו דמפרש התם טעמא דר' יוסי משום דעשו שאינו זוכה כזוכה דהתם טעמא אחרינא משום תקנת עניים כדמפר' התם עניים גופייהו ניחא להו וכו' והשתא למאי דפריך לא קשה מידי בהא דפסיק שמואל כר' יוסי בההיא דשנים אוחזין ובגיטין לא בעי לאוקמי מתני' דהתם כר' יוסי אלא אמרי' לא מוקמינן לה כיחידאה שמא דלא סבר לה כר' יוסי בגיטין: