Talmud - Bekhorot 56a בכורות נ״ו א׳

בניך אינו בלקוח . דלא שייכא בהו לקיחה ומתנה אלא אצלו נולדו: ופריך והא בבכור כתיב . ואת ילפת מינה מעשר ועוד בכור קדוש בלקוח ומתנה שהרי משעה שנולד קדוש: אמר קרא תעשה . כן תעשה לשורך והא ודאי לא מצית מוקמת בבכור דהא מרחם קדוש ולא בעי עשייה שיקדישנה האיש: לחטאת ולאשם . דלא לייתינהו מלקוח ומתנה: דומיא דבניך . דמשתעי בבכור אדם מה בכור אינו בא על חטא כו': בכור אינו נדר ונדבה אלא חובה: ואימא לעולת ראייה . שהיא חובה ולא על חטא: בכור אין זמן קבוע לקדושתו אלא כשנולד קדוש: בשעת עשייה . בשעה שהן ראויין להתעשר מיעט הכתוב שלא יהו לוקחין ובמעי אמן לאו שעת עשייה היא: ר' יוחנן חזאי בחילמא כו' . הלילה נראה לי ר"י בחלום והואיל ונראה לי יודע אני בי שאומר היום דבר טעם: חל על מחוסר זמן . שאם לקחו קודם שבעת ימים ללידתו שוב אינו נכנס לדיר להתעשר וכל שכן אם לקחו גדול. והא מחוסר זמן דלא שעת עשייה היא וחייל עליה דין לקוח: ואם תימצי לומר משנה ודאי ר' שמעון היא . דלדידיה מחוסר זמן שעת עשייה הוא ומשום הכי לקוח חל עליו ומיהו במעי אמו מודה דאין לקוח חל עליו: וחזר ולקחו ממנה . ואם יש לו תשעה והוא חייבין במעשר ואם יצא אחד מן הכשירין בעשירי הרי טוב ואם יצא האתנן בעשירי יאכל במומו לבעלים: אישתמיטתיה . להאי מקשה הא דאמר רבי אסי כו' והכא נמי כגון שנתנו במעי אמו:

ומה בנך אינו בלקוח ומתנה כו' . וא"ת אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמר ר"ע במנחות פרק התודה (דף פב.) וי"ל דהתם הוא דבבנין אב יליף פסח דורות מפסח מצרים אבל הכא היקשא הוא ומודה ר"ע דאמרינן בפ' בנות כותים (נדה לז:) על כרחך הקישן הכתוב וא"ת והא בההיא דתודה נמי מסקינן טעמא דר"א מועבדת שיהא עבודות של חדש שוות ביה ומוכח התם דהיינו היקש ואפ"ה פליג עליה ר"ע ולא קבלה מיניה ואין לומר משום דלית ליה לר"ע ההיא היקשא דהא בפסחים בפרק מי שהיה טמא (דף צו.) מקשינן ליה אהדדי לכמה דברים מהכא פסח מצרים לפסח דורות וי"ל דכיון דצריכא היקישא לשאר דברים לא שייך למימר התם על כרחן הקישן הכתוב לענין אפשר משאי אפשר וא"ת לר' אחדבוי בר אמי דאמר בפרק בנות כותים (דף לז:) ר"א היא דאמר דנין אפשר משאי אפשר ולית ליה שינויא דעל כרחין הקישם ומה יתרץ כאן וי"ל הא דנעמידנה נמי כר' אליעזר אי נמי איצטריכא ליה היקשא דנדה לשאר דברים ומשום הכי לא מוקי לה כר"ע ומיהו קשה מההיא דאין משלשין במכות (בסוף) (דף ה.) דילפי לה מכות ממיתה והיינו אפשר משאי אפשר וגזרה שוה דהתם צריכה לכמה דברים: אמר קרא כן תעשה אם אינו ענין לבכור . תימה דבריש עד כמה לעיל (בכורות דף כו:) דרשינן לענין בכור כדאמר אמר קרא כן תעשה הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך וי"ל הא דדרשינן ליה בבכור משום דכתיב בבכור אבל מאחר דאפקיה רחמנא בלשון עשייה דרשינן ליה למעשר משום דבכור לא שייך קדושת עשייה (קדושה): לקח עשרה עוברין במעי אמן כו' . לאו דוקא דהוא הדין נולדו כיון דהוי מחוסר זמן אי נמי נקט במעי אמן ואפילו לרבי שמעון בן יהודה דאמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר: