Traité Nidda - Chapitre 9 - Michna 10

הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁנְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה פַעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה שָׁלשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים, הֻתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים:

ואינה מיטהרת מן הוסת שפסק ממנה, שלא לחוש לו:

שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענו ג"פ. וה"מ למעקריה שאינו נקבע כדי שתהיה צריכה ג"פ לעקרו אבל לחוש לו חוששת אפילו בפעם א' כמבואר בגמרא וממתני' דקתני וזה וזה אסורין לא הוה שמעינן אלא בימי נדתה ולא בי"א ימים שבין נדה לנדה כמבואר בגמרא:

ואינה מטהרת הוסת עד שתעק' ממנה ג"פ. וה"מ כשקבעתו ג"פ אבל לא קבעה לה אלא פעם אחד. או ב"פ. בחדא זימנא מיעקרא כדאיתא בגמרא: