Talmud - Pessahim 119a פסחים קי״ט א׳

זה המכיר מקום חבירו בישיבה . שיודע לומר זה מקום מיושב לפלוני וזה של פלוני דהואיל ומכיר הוא מקום כולם רגיל הוא לישב שם תמיד: סתרי תורה . מעשה מרכבה ומעשה בראשית: למנצח . מדלא כתיב לנצח משמע שנותן כח לבריות לנצחו: לולי משה בחירו . אלמא משתבח ביה קרא במשה וקרי ליה בחירו משום דהשיב חמתו מהשחית אלמא שמח הוא בכך: מפני מדת הדין . שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר: כמצודה זו . שפורסים לעופות לצוד ואין בה דגן ואין עוף נפנה אליה: מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמת זרח באסא קראי: מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמת זרח באסא קראי: ושיגרו להדרימון . מלך ארם לעזור לו על בעשא מלך ישראל וקראי נינהו ומלחמת יהושפט בעמונים קראי ודרך הראשונים להביא גנזיהם עמהם במלחמתם כדי שימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו: שמעמידו על רגליו . שמשמח לבו: אקלידי . מפתחות: וקולפי . פותחות שקורין בלעז שרדור"א (שירידור"א: מנעול) : דגלדי . של מרצופים של עור שנושאים על סוסים וחמורים וגמלים: אבן מאסו הבונים . כלומר דוד שמימיו רועה צאן היה ונעשה ראש ונפלאת בעינינו לשון רבים אמרו אחיו: זה היום עשה ה' . שמואל היה מתנבא עליהם שסופן לגיל ולשמוח שיושיעם מיד אויביהם: הושיעה נא אמרו אחיו . כלומר על ידי דוד ודוד אמר הצליחה נא שיצליח במלכותו: אסרו חג בעבותים . הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח: ברכנוכם אמר שמואל . שיברך כולם כלומר מברכין אנו אתכם: לנו . לשון רבים: אסרו חג בעבותים . הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח:

זה המכיר מקום חבירו בישיבה . שיודע לומר זה מקום פלוני וזה מקום פלוני דהואיל ומכיר מקום חבירו רגיל הוא לישב תמיד שם: עתיק יומין . זה הקדוש ברוך הוא דכתיב (דניאל ז) ועתיק יומין יתיב סתרי התורה . מעשה המרכבה ומעשה בראשית ופירושו של שם כדכתיב (שמות ג) זה שמי לעלם והמכסה היינו שאינו מוסר אותם לכל אדם אלא למי שלבו דואג כדאמרינן בפרק אין דורשין (חגיגה דף יג.) זה המגלה דברים שכיסן עתיק יומין והכי משמע למכסה סתרי תורה שהיו מכוסין מתחלה ועתיק יומיא גילן ונתן רשות לגלותן ומי שמגלה אותן זוכה למה שאמור בפסוק זה: למנצח . לשון מפעיל מדלא כתיב לנוצח משמע שנותן ניצוח לבריותיו שינצחוהו: לולי משה בחירו . אלמא קרי ליה בחירו משום דעומד בפרץ לפניו ומדמשבח ביה משמע שמח הוא בכך: מפני מדת הדין . שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר: גבי מצודה גרסינן דגן שדרך ליתן דגן במצודה שפורסין לפני העופות כשאין בה דגן אין עוף נפנה אליה גבי מצולה דהיינו מים גרסינן דגים: וינצלו . דרשינן לשון מצודה: מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמתו של זרח באסא קראי בד''ה (ב יד): ושיגרו להדרימון . מלך ארם לעזור לו על בעשא מלך ישראל וקראי נינהו (שם ב טז): באו בני עמון ונטלוהו כו' . גמרא מלחמת יהושפט בעמונים קראי ודרך הראשונים להביא גנזיהן עמם במלחמתם כדי שימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו וכשהן מנוצחין הנוצחין נוטלים ממונן: מלחמת סנחריב באחז קראי חזקיהו נטלו מסנחריב כשבא המלאך והכה המחנה: כשדיים תפשו את צדקיהו . קראי פרסיים קבלו המלכות מכשדים דכתיב (דניאל ה) פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס ויוונים קיבלו המלכות מפרסיים מפורש בספר יוסיפון וגם רומיים שקיבלו המלכות מיוונים מפורש שם ובפ''ק דע''ז (דף ח:): זה עשרו של קרח . שעל ידי רוב ממונו נתגאה ונטרד מן העולם: משוי שלש מאות . לאו דוקא וכן כל שלש מאות שבש''ס: אקלידי . מפתחות: דגילדי . מרצופין של עור ואעפ''כ היה משוי שלש מאות פרדות וקולפי . פותחות: אבן מאסו הבונים . זה דוד שהיה צעיר באחיו ורועה: נפלאת בעינינו . לשון רבים אמרו אחיו: זה היום עשה ה' . שמואל היה מתנבא שסופן לגיל ולשמוח בו שיושיעם מאויביהם: הצליחה נא אמר דוד . שיצליח במלכותו: אסרו חג בעבותים . הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח ומתן דמן למזבח:

כמצודה שאין בה דגן . דרך ציידי עופות להשים דגן במצודה ודריש וינצלו וינצלו כי למ"ד מתחלפת בדל"ת במקומות הרבה: