Eirouvin 69b : Youtube
Rav Menahem SAKHOUNYoutube
Tous les cours de Rav Menahem SAKHOUN
3 cours vidéo :
Eirouvin Page 69b

Eirouvin 69b - Guemara
עד דהוי מומר לעבודת כוכבים אמר רב נחמן בר יצחק ליתן רשות ולבטל רשות וכדתניא ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות שאינו משמר שבתו בשוק אינו מבטל רשות מפני שאמרו ישראל נוטל רשות ונותן רשות ובנכרי עד שישכיר כיצד אומר לו רשותי קנויה לך רשותי מבוטלת לך קנה ואין צריך לזכות רב אשי אמר האי תנא הוא דחמירא עליה שבת כע"ז כדתניא (ויקרא א, ב) מכם ולא כולכם פרט למומר מכם בכם חלקתי ולא באומות מן הבהמה להביא בני אדם הדומין לבהמה מכאן אמרו מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשובה חוץ מן המומר והמנסך יין והמחלל שבתות בפרהסיא הא גופא קשיא אמרת מכם ולא כולכם להוציא את המומר והדר תני מקבלין קרבנות מפושעי ישראל הא לא קשיא רישא במומר לכל התורה כולה מציעתא במומר לדבר אחד אימא סיפא חוץ מן המומר והמנסך יין האי מומר היכי דמי אי מומר לכל התורה היינו רישא אי לדבר אחד קשיא מציעתא אלא לאו הכי קאמר חוץ מן המומר לנסך ולחלל שבתות בפרהסיא אלמא ע"ז ושבת כי הדדי נינהו שמע מינה:
מתני׳ אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו ולהם ושלהם מותרין לו ולהם נתנו לו רשותן הוא מותר והן אסורין היו שנים אוסרין זה על זה שאחד נותן רשות ונוטל רשות שנים נותנין רשות ואין נוטלין רשות מאימתי נותנין רשות ב"ש אומרים מבעוד יום וב"ה אומרים משחשיכה מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד ה"ז אוסר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר:
גמ׳ ביתו הוא דאסור הא חצירו שריא היכי דמי אי דבטיל ביתו אמאי אסור אי דלא בטיל חצירו אמאי שריא הכא במאי עסקינן כגון שביטל רשות חצירו ולא ביטל רשות ביתו וקא סברי רבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל דדייר איניש בבית בלא חצר ושלהן מותר לו ולהן מאי טעמא דהוי אורח לגבייהו:
נתנו לו רשותן הוא מותר והן אסורין:
ונהוי אינהו לגביה כי אורחין חד לגבי חמשה הוי אורח חמשה לגבי חד לא הוי אורח ש"מ מבטלין וחוזרין ומבטלין הכי קאמר נתנו לו רשותן מעיקרא הוא מותר והן אסורין:
היו שנים אוסרין זה על זה פשיטא לא צריכא דהדר חד מינייהו ובטיל ליה לחבריה מהו דתימא לישתרי קמ"ל דכיון דבעידנא דבטיל לא הוה ליה שריותא בהאי חצר:
שאחד נותן רשות הא תו למה לי אי נותן תנינא אי נוטל תנינא סיפא איצטריכא ליה שנים נותנין רשות הא נמי פשיטא מהו דתימא
Commentaires de Rachi sur le Traité Eirouvin Page 69b
עד דהוי מומר לע"ג . דההוא ודאי חשוד לכל מילי דאמר מר חמורה ע"ג שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה דכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה ובע"ג משתעי קרא בהוריות (דף ח.): אמר רב נחמן . איזהו ישראל מומר דקאמר רב הונא לעיל לענין ביטול רשות קאמר: בשוק . בפרהסיא ואע"ג דמחלל בצנעא: כיצד . אישראל קאי: רשותי קנויה לך . או רשותי מבוטלת לך: לזכות . בקנין סודר: רב אשי אמר . לעולם מומר דקאמר רב הונא לכל מילי קחשיב ליה מומר וכרבנן ס"ל והאי תנא הוא דאלימא ליה שבת כע"ג: אדם כי יקריב מכם פרט למומר . דאין מקבלין קרבנות דמכם משמע מקצתכם: מכם . מדכתיב האי מיעוטא גבי ישראל ולא כתיב כי יקריב מן האדם קרבן ש"מ בישראל הוא דחלק ומיעט מומר: ולא באומות . שמקבלין קרבן מכולם כדתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות את הנכרים שנודרין נדרים ונדבות כישראל בהכל שוחטין (חולין דף יג:): להביא בני אדם הדומין לבהמה . רשעים שעשו עצמן כבהמה שאינה מכרת את בוראה מקבלין מהן קרבן: מקבלין קרבנות . של נדבה מפושעי ישראל דהאי קרא בנדרים ונדבות משתעי דכתיב כי יקריב: כדי שיחזרו בתשובה . דאי דחינן להו בידים תו לא הדרי: והמנסך את היין . לע"ג: אלא לאו הכי קאמר . מקבלין קרבנות מפושעי ישראל המומרים לדבר אחד: חוץ מן המומר לנסך את היין או לחלל שבת . דכמומר לכל התורה דמי דאימעיט ליה מכם ולא כולכם: מתני' ביתו אסור להכניס ולהוציא . מביתו לחצר בין הוא בין שאר בני החצר ובגמרא מפרש כשביטל להן רשות שהיה לו בחצר ולא ביטל להן רשות ביתו הלכך הוה ליה רשות ביתו רשות דידיה וחצר רשותא דידהו: ושלהם . בתים שלהן מותרין להוציא מהן לחצר בין הוא בין הן דהא בתים שלהן וחצר רשות אחת הן: נתנו לו . הם רשות חצרן: הוא מותר . להוציא מביתו לחצר: והן אסורין . אפי' מביתו לחצר ואע"ג דרשות אחת הן ובגמרא מפרש טעמא: היו שנים . ששכחו ולא עירבו ושאר בני חצר בטלו להן רשותן שניהן אוסרין זה על זה מפני שהוא של שניהן והבתים מיוחדין כל בית לבעליו ואין מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות שלו ושל חבירו: הרי זה אוסר . דמיהדר ומשקל רשותא הוא וחזר בו מביטולו: גמ' הא חצירו . רשות שהיתה לו בחצירו שריא לבני החצר ומותר להן להוציא מבתיהן לחצר כדקתני מתניתין להדיא: אי דבטיל . רשותו לבני חצר: ביתו אמאי אסור . הרי נתן להן ביתו ונסתלק: ואי דלא בטיל . מידי רשות חצירו מאן שרייה: וקסברי רבנן . תנא דמתני' דסתמא היא ופליגא אדר' אליעזר דאמר בפרק עושין פסין (לעיל עירובין דף כו:) ביתו אסור להכניס ולהוציא לו אבל להם מותר דהמבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל: דהוי אורח לגבייהו . כיון דמביתו לא מפיק אע"ג דמשתמש בחצר לא מיהדר ומשקל רשותיה הוא אלא כשאר אורחין: והן אסורין . אפי' מביתו לחצר דכיון דמשתמשי בחצר אע"ג דלאו מבית דידהו מפקי הוה ליה משקל רשותא דחמשה לגבי חד לא דמו לאורחין: חמשה . לאו דוקא: שמע מינה מבטלין כו' . דמשמע נתנו לו רשות ארישא קאי דקתני ושלהן מותר לו ולהן דבטל להם רשותו חזרו הם ונתנו לו רשותן הוא מותר: היו שנים . ששכחו ולא עירבו עם השאר ובטלו להן חבריהן רשותן אוסרין שניהן זה על זה: פשיטא . דאי הוו תרוייהו לחודייהו מעיקרא הוו אסרי אהדדי: לא צריכא דהדר חד ובטיל לחבריה . רשות עצמו ואת חלקו ברשות שבטלו להן חבריהן: מהו דתימא לישתרו . דהוו להו כחמשה ששרויין בחצר ולא עירבו דמבטלי רשותא לחד מינייהו: קמ"ל . דלא דמי דאילו התם כל חד וחד מבטל ליה רשותיה אבל הכא כיון דשאר בני חצר לאו להאי דפייש לחודיה בטלי אלא לתרוייהו כי הדר חד ומבטל לאידך רשותא דידיה מצי לבטולי רשותא דאקני ליה חבריה לא מצי לבטולי דכיון דבעידנא דבטלי להו הנך קמאי רשותייהו אפ"ה לא הוה להאי מבטל שריותא בהאי חצר משום דאסרי אהדדי אשתכח דבטול דקמאי לא אהני וכי הדר מבטל האי לא מצי לאקנויי רשותא דידהו דהא לא קנייה: נותן תנינא . ושלהם מותר לו ולהן ואי לאו דבטיל ליה אמאי משתרו: נוטל תנינא . נתנו לו אלמא יחיד נוטל רשות:
Commentaires de Tosefot - Eirouvin 69b
ושלהם מותר לו ולהן . דהוי אורח לגבייהו פירש ר"ח דאמר בירושלמי אכסנאי אינו אוסר לעולם ואומר ר"י דלא דמי להכא כלל דהתם איירי כגון הבא לדור במבוי לשם אכסנאות ולא לקבוע עצמו דהכי איתא התם אית תנא תני קסדור אוסר מיד ואכסנאי לאחר שלשים ואית תנא תני קסדור אוסר לאחר שלשים ואכסנאי אינו אוסר לעולם מ"ד קסדור אוסר מיד ברגיל ואכסנאי לאחר שלשים בשאינו רגיל מ"ד קסדור לאחר שלשים כאלין דעלין ברשות ואכסנאי אינו אוסר לעולם כאלין דלא עלין ברשות:
Eirouvin 69b : Signification
Étape suivante
Vous avez étudié Eirouvin 69b ? Continuez avec la suite du traité.
Étudier Eirouvin 70aQuestions fréquentes : Eirouvin 69b
Où se situe Eirouvin 69b dans le traité Eirouvin ?
Eirouvin 69b est la page 136 sur 207 du traité Eirouvin (Seder Moëd).
Quand le daf 69 de Eirouvin est-il étudié dans le Daf Yomi ?
Le Daf Yomi étudie un daf par jour, ses deux faces. Le daf 69 de Eirouvin sera étudié le 20/03/2028.
Y a-t-il un cours vidéo sur Eirouvin 69b ?
Oui, par Rav Menahem SAKHOUN, R. Chmouel Mouyal, KLC Marseille. Ce sont des cours publiés sur YouTube par leurs auteurs et rassemblés sur ce site.
De quoi parle le traité Eirouvin ?
La massekhet Eirouvin traite en dix chapitres des lois des eirouvin. La guemara Eirouvin est l'étude des dispositifs conçus par les rabbins pour contourner leurs propres mesures (mais non celles de la Bible) afin de sauvegarder l’observance du chabbat. Les lois du Chabbath concernant l’interdit de faire sortir un objet d’un domaine à l’autre, l’interdit de s’éloigner de la ville plus de 2000 coudées. Les différents dispositifs qui permettent de transporter d’une habitation à une autre, action prohibée par les Sages.Le traité Eirouvin fait parti du Seder Moëd.
Votre étude est dite aussi pour eux
- À la mémoire de Nissim ben Barukh Malka
- À la mémoire de רינה בת לדיסיה
- À la mémoire de Chemouel Eliezer ben Batcheva
Talmud Bavli