Seder Moëd · Eirouvin

Talmud - Eirouvin 19a עירובין י״ט א׳

Page 19 sur 105

Eirouvin 19a : Youtube

Rav Menahem SAKHOUNYoutube

2 cours vidéo :

Pour ajouter une vidéo à cette page cliquez ici.

Eirouvin 19a - Guemara

למטעי כרם וא"ר ירמיה בן אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך מדת הקב"ה אדם מתחייב הריגה למקום שותק שנאמר (תהלים סה, ב) לך דומיה תהלה ולא עוד אלא שמשבח שנאמר תהלה ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן שנאמר (תהלים סה, ב) ולך ישולם נדר היינו דא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהלים פד, ז) עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקב"ה עמק שמעמיקין להם גיהנם הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין גם ברכות יעטה מורה שמצדיקין עליהם את הדין ואומרים לפניו רבונו של עולם יפה דנת יפה זכית יפה חייבת ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים איני והאמר רבי שמעון בן לקיש רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה שנאמר (ישעיהו סו, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו' שפשעו לא נאמר אלא הפושעים שפושעים והולכין לעולם ל"ק הא בפושעי ישראל הא בפושעי עובדי כוכבים הכי נמי מסתברא דא"כ קשיא דר"ל אדריש לקיש דאמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר (שיר השירים ו, ז) כפלח הרמון רקתך ואמר ר"ש בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך שאפי' ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו אלא הא דכתיב עוברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה מתקיף לה רב כהנא השתא דאמרת הפושעים דפשעי ואזלי אלא מעתה דכתיב המוציא והמעלה דמסיק ודמפיק הוא אלא דאסיק ואפיק הכי נמי דפשעי הוא ואמר רבי ירמיה (בר) אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים במדבר דכתיב (במדבר טז, לג) וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה בים דכתיב (יונה ב, ג) מבטן שאול שועתי שמעת קולי בירושלים דכתיב (ישעיהו לא, ט) נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם ותנור לו בירושלים זו פתחה של גיהנם ותו ליכא והאמר ר' מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם דילמא היינו דירושלים א"ר יהושע בן לוי ז' שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית שאול דכתיב (יונה ב, ג) מבטן שאול שועתי שמעת קולי אבדון דכתיב (תהלים פח, יב) היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון באר שחת דכתיב (תהלים טז, י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת ובור שאון וטיט היון דכתיב (תהלים מ, ג) ויעלני מבור שאון מטיט היון וצלמות דכתיב (תהלים קז, י) יושבי חשך וצלמות וארץ התחתית גמרא הוא ותו ליכא והאיכא גיהנם גיא שעמוקה (בגיהנם) שהכל יורד לה על עסקי (הנם) והאיכא תפתה דכתיב (ישעיהו ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה ההוא שכל המתפתה ביצרו יפול שם גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו בבבל אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא רבא משתבח בפירי דהרפניא:
וביניהן כמלוא שתי וכו':
פשיטא כיון דתנא ליה דקשורות הוו אנן ידעינן דלא הוו מותרות מהו דתימא קשורות כעין קשורות אבל ממש לא קמ"ל ולא מותרות:
אחת נכנסת ואחת יוצאת:
תנא רבקה נכנסת ורבקה יוצאת ת"ר כמה ראשה ורובה של פרה שתי אמות וכמה עוביה של פרה אמה ושני שלישי אמה

Commentaires de Rachi sur le Traité Eirouvin Page 19a

למטעי כרם . ויהנו שכיניה ושבח הוא לה שנזכרת לטובה: חכה . עץ שפותח פיו שלא יכול לדבר: לך דומיה . הכל שותקין כנגדך: שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה: שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה: ולך ישולם נדר . אותה דומיה שהוא דומה ביסורין דומה לו כשילום נדר: מעין ישיתוהו . כמעין של שיתין נקב שבבנין המזבח שניסוך היין של ספלים יורד לתוכו כל השנה כדאמרי' בלולב וערבה (סוכה מט.): הפושעי' בי . עדיין ואפי' בשעת תולעתם ואשם: דא"כ . דהא דר"ל בפושעי ישראל מוקי לה להאי קרא דכתיב ואשם לא תכבה קשיא דידיה אדידיה: ולא מבשקר . איננו מכירו שהוא יהודי דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול: המוציא והמעלה . המוציא אתכם מארץ מצרים (ויקרא כב) וכן המעלה אתכם מארץ מצרים (שם יא): דפשעי . בחייהם: מבטן שאול . יונה בן אמתי קאמר ליה: בדבי רבן יוחנן בן זכאי . ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כעין תוספתא שסידר ר' חייא ור' אושעיא: ציני . דקלים: כשרין . ללולב: טיט היון . הוא רפש לטבוע בו ובלע"ז פנ"ק וסתם טיט היינו שראוי לבנין: שחת ובאר שחת . חדא מילתא היא: על עסקי הנם . עריות: תפתה . גיהנם דכתיב בההוא קרא מדורתה אש ועצים הרבה: בית שאן פיתחו . שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל: משתבח בפירות דעבר ימינא . משתבח בפירות של עבר הנהר פרת בדרומו: רבקה נכנסת ורבקה יוצאת . ולא פרה נכנסת ופרה יוצאת דא"כ לא הוו להו קשורות: כמה ראשה ורובה של פרה . שנתנו חכמים שיעור להרחקת פסין מן הבור שיהו רחוקין כדי ראשה ורובה כדתנן במתני':

Commentaires de Tosefot - Eirouvin 19a

[פושעי ישראל אין אור שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב . תימה דבמס' חגיגה (דף כז.) עביד ק"ו מסלמנדרא דתלמידי חכמים אין אור שולטת בהן מק"ו וי"ל דפושעי ישראל פניהם משחירי' ואלו תלמידי חכמי' כלל וכלל לא]: בר מבא וכו' . לא שייך למחשביה בהזהב (ב"מ דף נח:) גבי שלשה יורדין לגיהנם ואינן עולין דזה עולה כשקיבל דינו והא דלא חשיב התם פושעי ישראל בגופן והצדוקין כו' דאין עולין לפי ששנויים בברייתא ואע"ג דמלבין פני חבירו חשיב ליה ותני ליה במס' אבות מ"מ אשמעינן דמכנה שם הוי מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה: דילמא היינו דירושלים . כדכתיב (יהושע טו) גיא בן הנם וגו' ירושלים ולא גרסינן היינו דמדבר: באר שחת כדכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת . [והיינו באר שחת] ומהאי קרא הוה מצי לאתויי דשמו שאול והא דלא מייתי קרא ואתה אלהים תורידם לבאר שחת דהאי קרא בקבר כתיב כדמוכח סיפא דקרא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם: וצלמות דכתיב יושבי חשך וצלמות . האי קרא בתהלים כתיב גבי ארבעה צריכין להודות ונראה כספרים דגרסי בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות (איוב י'): [חיתית גרס דתחתית כתיב ביחזקאל (ל"א) כשהראה הקב"ה שכל הגוים יורדים לגיהנם כתיב שם אל ארץ תחתית]: והאיכא תפתה . תימה דלא חשיב עלוקה ור"ת מפרש דעלוקה שם חכם כמו לאיתיאל והא דמוקי ליה במסכת עבודה זרה (דף יז.) בגיהנם היינו משום דכתיב בתריה שאול ועוצר רחם ומיהו קשה דבפסיקתא לא חשיב להם בשמות שלמה וגם בג' דברי' וד' דברים הכתובים באותו ספר לא חשיב עלוקה ואע"ג דלא חשיב נמי יקא היינו משום דשמא הוי בכלל אגור והפייט נמי יסדו בשם גיהנם בזולת אין צור חלף יקדו בהבהבי עלק: אם בין הנהרות הוא . משמע דבין הנהרו' לאו היינו בבל ודלא כפ"ה שפי' בי' יוחסין (קדושין דף עב.) גבי בין הנהרות הרי הוא כגולה ליוחסין ובפירקין (דף כב:) נמי אמרי' בבל נמי מקיף לה פרת מחד גיסא ודגלת מחד גיסא:

Étape suivante

Vous avez étudié Eirouvin 19a ? Continuez avec la suite du traité.

Étudier Eirouvin 19b

Questions fréquentes : Eirouvin 19a

Où se situe Eirouvin 19a dans le traité Eirouvin ?

Eirouvin 19a est la page 35 sur 207 du traité Eirouvin (Seder Moëd).

Quand le daf 19 de Eirouvin est-il étudié dans le Daf Yomi ?

Le Daf Yomi étudie un daf par jour, ses deux faces. Le daf 19 de Eirouvin sera étudié le 30/01/2028.

Y a-t-il un cours vidéo sur Eirouvin 19a ?

Oui, par Rav Menahem SAKHOUN, R. Chmouel Mouyal. Ce sont des cours publiés sur YouTube par leurs auteurs et rassemblés sur ce site.

De quoi parle le traité Eirouvin ?

La massekhet Eirouvin traite en dix chapitres des lois des eirouvin. La guemara Eirouvin est l'étude des dispositifs conçus par les rabbins pour contourner leurs propres mesures (mais non celles de la Bible) afin de sauvegarder l’observance du chabbat. Les lois du Chabbath concernant l’interdit de faire sortir un objet d’un domaine à l’autre, l’interdit de s’éloigner de la ville plus de 2000 coudées. Les différents dispositifs qui permettent de transporter d’une habitation à une autre, action prohibée par les Sages.Le traité Eirouvin fait parti du Seder Moëd.

Votre étude est dite aussi pour eux

  • À la mémoire de Ledicia bat David Banoun
  • À la mémoire de Avraham Ben Simha
  • À la mémoire de Rav Chlomo Ben Jamilla
Ajouter le nom d'un proche