Traité Chevi'it - Chapitre 2 - Michna 2 שביעית פרק ב׳ משנה ב׳
Chapitre 2 sur 10 · Michna 2 sur 10
Traité Chevi'it - Chapitre 2 - Michna 2 : Youtube
Michna YomitYoutube
Tous les cours de Michna Yomit
1 cours vidéo :
Traité Chevi'it - Chapitre 2 - Michna 2
מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין. מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית:
Commentaires de Bartenoura sur Chevi'it - Chapitre 2 - Michna 2
מזבלין. מכניסין להם זבל:
מעדרים. חופרים בעיקרי האילנות שכל דבר שהוא לצורך פירות של ששית מותר בתוספת שביעית, ודבר שאינו אלא לצורך תקון האילן אסור, אלא אם כן הוא דבר שאפילו בשביעית עצמה אין איסורו אלא מדברי סופרים ובתוספת שביעית לא גזור:
בית השלחין. שאין די לה במי גשמים וצריך להשקותה, תרגום והוא עיף (בראשית כה) והוא משלהי:
מיבלין. חותכין היבלת. מומין הנולדין באילן:
מפרקין. העלין מעל האילן להקל מעליו:
מאבקין. שרשים המגולים מכסים אותן באבק:
מעשנין. תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו:
אף נוטל את העלין. בשביעית עצמה, ותנא קמא לא אמר אלא מפרקין את העלין בתוספת שביעית לבד. ואין הלכה כר׳ שמעון:
Commentaires de Tossefot Yom Tov sur Chevi'it - Chapitre 2 - Michna 2
מזבלין. כתב הרמב"ם בגנות וכ"כ בחבורו מותר לזבל השדות. וא"ת לכללינהו בסיפא בהדי מיבלין ואינך. וי"ל דזיבול הוא בשדה על פני הארץ משא"כ הני דסיפא שהם באילן עצמו ולא דמיין להדדי. ועי' משנה ג. וטעמא דזיבול שרי יותר מעידור עי' לקמן:
מעדרין. לשון הר"ב חופרין בעקרי האילנו' וכן כתב הרמב"ם בפירושו ולכאורה בכל אילנות קאמרי דקשואים ודלועים אינם ראוים להקרא אילנות אבל כד דייקינן שפיר קא חזינן דעל כרחין צריכין לפרושי דמתניתין דוקא קישואין ודלועין תני לה דבירושלמי והביאו הר"ש איתא בהדיא דה"ה חורשין ואין בין עידור לחרישה כלל לענין זה ואי בכל אילנות מעדרין וא"כ ה"ה חורשין והא תנן בריש פרקין וברפ"ק דאין חורשין בשדה אילן אלא עד העצרת ואין נראה כלל לחלק דהכא בעקרי אילנות שרי טפי דמכיון שבא העצרת א"כ לאו לצורך האילן עושה ועוד דלמאי לא תנן ועודרין באילן וכך כתב הרמב"ם בחיבורו מקשאות ומדלעות. ואין לומר שהעתיק המשנה כדרכו. אבל סובר ה"ה לכל אילנו' ומחלק בין עידור לחרישה חדא דלא הוה כירוש'. ועוד דהכי כתב התם מותר לסקל ולזבל השדות ולעדור המקשאית והמדלעות ובית השלחין עד ר"ה וכמו שמבאר הא דזיבול בכל השדות ה"נ הוה ליה לפרש הא דעידור דבכל האילנות. הלכך נראה דאילנות דכתב בפירושו לאו דוקא אלא נקט חפירה כדרך שרגילה להיות בעקרי האילנות אבל הכא היא בעקרי הקשואים והדלועים. וא"ת ואמאי לא שרינן עידור בכל האילנות כמו זיבול בכל השדות והרי תרוייהו בשביעי' עצמה דברי סופרים כמו שפסק הרמב"ם בריש הלכות שמטה דחרישה מדברי סופרים י"ל דהחמירו בעידור וחרישה שהיא עבודה בגוף הקרקע. אבל להר"ב שכתב שמה שהוא מדברי סופרים בתוספת שביעית לא גזור צריך לומר דסבירא ליה כמ"ש הר"ש דחרישה מדאו' ודוקא בקישואים ודלועים דהוה עידור וחרישה עד ר"ה לצורך פירות הוא דהתירו. וכ"כ הר"ב דלצורך פירות התירו ומה"ט נמי צריכין לפרש דברי הר"ב במאי דכתב לשון הרמב"ם בעיקרי האילנות דהיינו כפי דרך החפירה ולעולם אנן בקשואין ודלועים דוקא התרנו שהרי הוא עצמו כתב דמשום פירות התרנו וברפ"ק מפרש דבאילן אין צריך חרישה לפירות אלא עד העצרת. וכתב עוד הר"ש דמעדרין לשון וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (ישעיהו ז׳:כ״ה) ועיין משנה ב פרק ב דפאה. והוי יודע דבגפנים שרי עידור אפי' בשביעית כמ"ש הרמב"ם בחיבורו פ"א. וכתב שם הכ"מ דרש"י לא גרס ליה אבל בפירש"י שבידינו פ"ק דמ"ק דף ג ע"א כתוב דבעתיקי שרי:
בבית השלחין. כתב הר"ב לישנא דוהוא משלהי. עיין בריש מסכת מועד קטן:
נוטל אדם את העלה וכו'. עיין מ"ש בסוף פירקין בס"ד:
Étape suivante
Vous avez étudié Chevi'it 2:2 ? Continuez avec la suite du traité.
Étudier Chevi'it 2:3Questions fréquentes : Chevi'it 2:2
Où se situe Chevi'it 2:2 dans le traité Chevi'it ?
Chevi'it 2:2 est la michna 2 du chapitre 2, sur les 10 chapitres du traité Chevi'it (Seder Zeraïm).
Quand Chevi'it 2:2 est-elle étudiée dans la Michna Yomit ?
La Michna Yomit étudie deux michnayot par jour. Chevi'it 2:2 sera étudiée le 31/01/2028.
Y a-t-il un cours vidéo sur Chevi'it 2:2 ?
Oui, par Michna Yomit. Ce sont des cours publiés sur YouTube par leurs auteurs et rassemblés sur ce site.
Le commentaire de Bartenura accompagne-t-il Chevi'it 2:2 ?
Oui. Le commentaire de Rabbi Ovadia de Bartenura, en hébreu, est donné sous le texte de la michna.
De quoi parle le traité Chevi'it ?
La Michna Chevi'it, cinquième traité du Seder Zeraïm, développe les lois de l'année sabbatique, la chemita, et l'annulation des dettes qu'elle entraîne. Ses 10 chapitres et 89 michnayot n'ont, eux non plus, pas de Guemara dans le Talmud de Babylone.
Votre étude est dite aussi pour eux
- À la mémoire de Yaakov ben Myriam
- À la mémoire de Amram ben Itshak Loubaton
- Pour la réussite de Elyahou ben H'anna & family
Talmud Bavli