Traité Keritot - Chapitre 4 - Michna 3

רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שֵׁם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ. עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְלַקֵּט תְּאֵנִים וְלִקֵּט עֲנָבִים, עֲנָבִים וְלִקֵּט תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וְלִקֵּט לְבָנוֹת, לְבָנוֹת וְלִקֵּט שְׁחוֹרוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יִפְטֹר בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר (ויקרא ד), אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ. פְּרָט לְמִתְעַסֵּק:

משום שם אחד. כגון שתי נשים נדות עמו בבית ושגג באחת מהן:

שהוא חייב. שהרי ידע במה חטא:

על דבר שהוא משום שני שמות. כגון ספק קצר ספק טחן:

אפילו נתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים. בגמרא מפרש מלתיה דר׳ יהודה במתכוין ללקט תאנים תחילה ואח״כ ענבים, והלכה ידו על האחרונים וליקט ענבים תחילה ואח״כ תאנים. וכן אם היה מתכוין ללקוט שחורות ואח״כ לבנות ונהפך הדבר וליקט לבנות תחילה ואח״כ שחורות:

ר׳ אליעזר מחייב חטאת. דהואיל ולשניהם נתכוין לא אכפת לן במוקדם ומאוחר:

ור׳ יהושע פוטר. הואיל ובשעת לקיטת כל אחד ואחד לא לזה נתכוין, הוי ליה כמתעסק ופטור:

הכי גרסינן, אמר ר׳ שמעון תמיהני אם פטר בזה ר׳ יהושע. אם כן למה נאמר אשר חטא בה. סתם מתניתין קא מתמה על תמיהתו של ר׳ שמעון, אם כן דלא פטר בזה ר׳ יהושע, למה נאמר אשר חטא בה. ומשני, פרט למתעסק, לאפוקי מי שלא היה מתכוין ללקוט כלל, או שהיה מתכוין ללקוט תאנים לבד וליקט ענבים לבד, שלא נעשית מחשבתו כל עיקר. והלכה כרבי יהושע וכמו שפירשה למלתיה רבי יהודה:

שרבי אליעזר מחייב חטאת. ור"י פוטר. דבה דכתיב בקרא. בין אידיעה בין אחטאת היא. לר' יהושע. עד שיתכוין לחטא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא. ולר"א. כיון שנתכוין לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא כך פירש"י. ומשמע דס"ל דאף לר"י בה פרט למתעסק. וכדתנן לקמן ותיובתא מדידיה אדידיה. דלעיל כתבתי בשמו. דלא פי' כך:

א"כ למה נאמר אשר חטא בה. פי' הר"ב סתם מתני' מתמה על תמיהתו של ר"ש א"כ דלא פטר ביה רבי יהושע כו'. המ"ל ולטעמיך. ולר"א למה נאמר בה. דהא איהו לית ליה דרשא דעד שיודע כו':