Traité Berakhot - Chapitre 8 - Michna 6

אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ:

לא על הנר ולא על הבשמים של עובדי כוכבים. נר משום דלא שבת שהעובד כוכבים עשה מלאכה לאורו וקיימא לן אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבדה בו עבירה. ובשמים של עובדי כוכבים בבשמים שהם במסבה שעובדי כוכבים מסובים בה לסעודה מיירי. והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודת כוכבים, מה טעם קאמר, מה טעם אין מברכין על בשמים של עובדי כוכבים לפי שסתם מסבת עובדי כוכבים לעבודת כוכבים ואין מברכין על בשמים של עבודת כוכבים:

ולא על הנר של מתים. דלא אתעביד לאורה אלא לכבוד בעלמא:

ולא על בשמים של מתים. דלעבורי ריחא עבידי:

ולא על נר ובשמים. דעבודת כוכבים, לפי שאסורין בהנאה:

עד שיאותו לאורו. שיהנו מאורו, ולא שיהנו ממש אלא שקרוב לו כל כך שיוכל ליהנות אם ירצה:

על הנר וכו' של עובדי כוכבים. כתב הר"ב שהעובד כוכבים עשה מלאכה לאורו וכ"כ רש"י. והר"י כתב שהדליקו או שהטה אותו בשבת ע"כ. וכן פירש"י בגמ' בברייתא (דף נג):

בשמים של מתים. כתב הר"ב דלעבורי ריחא עבידי. פי' רש"י לעבורי ריחא דסרחונו של מת עבידי ולא להריח:

[*עד שיאותו לאורו. פירש הר"ב שיהנו מאורו ובירושל' רב אמר יאותו ושמואל אומר יעותו מאן דאמר יאותו אך בזאת נאות לכם (בראשית ל״ד:ט״ו) מאן דאמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר (ישעיהו נ׳:ד׳) ע"כ. ופירוש לעות כתבו רש"י ורד"ק מלשון עת ויהיה ענינו כאן שהגיע העת של האור להאיר]: