Traité Yadayim - Chapitre 2 - Michna 4

סָפֵק נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה סָפֵק לֹא נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה, סָפֵק יֵשׁ בָּהֶם כַּשִּׁעוּר סָפֵק שֶׁאֵין בָּהֶם כַּשִּׁעוּר, סָפֵק טְמֵאִים סָפֵק טְהוֹרִין, סְפֵקָן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, סְפֵק הַיָּדַיִם לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטָּהֵר, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לִטָּהֵר, טָמֵא. כֵּיצַד. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וּלְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים טְמֵאִים, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, הָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת וּלְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים טְהוֹרִים, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע. הָיוּ יָדָיו אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וּלְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים טְהוֹרִים, נָגַע בְּאַחַד מֵהֶם, סָפֵק בַּטְּמֵאָה נָגַע סָפֵק בַּטְּהוֹרָה נָגַע. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וּלְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, נָגַע בְּאַחַד מֵהֶן, סָפֵק בַּטָּמֵא נָגַע סָפֵק בַּטָּהוֹר נָגַע. הָיוּ יָדָיו אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וּלְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, נָגַע בִּשְׁתֵּיהֶן, סָפֵק טְמֵאָה בַטָּמֵא וּטְהוֹרָה בַטָּהוֹר, אוֹ טְהוֹרָה בַטָּמֵא וּטְמֵאָה בַטָּהוֹר, הַיָּדַיִם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ וְהַכִּכָּרִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ:

ספק נעשה בהן מלאכה. דמלאכה פוסלת מים לנטילה, כדתנן בפרק קמא:

טמאים. פסולים לנטילה:

ספיקן טהור אפילו יש במים שנטל כל הנך ספיקות. והיינו ספק ליטהר דפליגי בסיפא רבנן ור׳ יוסי. ואין הלכה כר׳ יוסי:

ספק ידים ליטמא ולטמא. לקמן באידך בבא מפרש לה:

שני ככרים טמאים. דאוכלים טמאים מטמאים את הידים, כדתנן לקמן בפרק ג׳ [משנה ב׳], כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות:

שני ככרים טהורים. בשל תרומה איירי. שהידים פוסלות את התרומה:

הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו. הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו:

מפני שאמרו. במסכת טהרות פ"ד מ"ז וי"א:

היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים כו'. וכן העתיק הרמב"ם פי"ד מהא"ה ומשום בבא דידיו א' טמאה וא' טהורה. דהתם צריכה למתני שני ככרים. מש"ה תני בכולהו שני ככרים. אע"ג דבחד נמי ה"מ לאשמועינן: