Traité Kelim - Chapitre 16 - Michna 7

Traité Kelim - Chapitre 16 - Michna 7

הַמַּלְקוֹט שֶׁל בָּקָר, וְהֶחָסִים שֶׁלּוֹ, וְהַמַּדָּף שֶׁל דְּבוֹרִים, וְהַמְּנָפָה, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. כְּסוּי שֶׁל קֻפְסָא, טָמֵא. כְּסוּי קַמְטְרָא, טָהוֹר. כְּסוּי תֵּבָה, כְּסוּי טֶנִי, וְהַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ, וְהַכֶּסֶת שֶׁתַּחַת הַתֵּבָה, וְהַקִּמְרוֹן שֶׁלָּהּ, וְאַנְגְּלִין שֶׁל סֵפֶר, בֵּית הַנֶּגֶר, בֵּית הַמַּנְעוּל, וּבֵית הַמְּזוּזָה, וְתִיק נְבָלִין, וְתִיק כִּנּוֹרֶת, וְהָאֵמוּם שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנָפוֹת, וְהַמַּרְכּוֹף שֶׁל זַמָּר, וּרְבִיעִית שֶׁל אַלָּיִת, וּגְנוֹגְנִית הֶעָנִי, וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה, וּטְפוּס שֶׁל תְּפִלָּה, וְאֵמוּם שֶׁל עוֹשֵׂה סוּתוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. זֶה הַכְּלָל, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל מְשַׁמְּשֵׁי מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל אָדָם בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָהוֹר:

Commentaires de Bartenoura sur Kelim - Chapitre 16 - Michna 7

מלקוט. עור שמשימין בעיני הפרה כדי שתסבב ותדוש:

החסום. כמין מצודה קטנה של חבלים שחוסמים בה פי הפרה שלא תאכל:

מדף של דבורים. כלי שמשימים בו אש וגללי בקר ומעשנים כדי שיברחו הנחילים של דבורים מן הכוורת ויקח הדבש. מלשון אשר תדפנו רוח (תהילים א׳:ד׳):

והמנפה. כלי שמניפין בו בימות החמה להביא הרוח:

קופסא. כמין ארגז קטן שהאשה נותנת בו תכשיטיה ונותנת עליו כסות מלמעלה:

קמטרא. תיבה ששומרים בה הבגדים. על המלתחה (מלכים ב י׳), מתרגמינן על קומטרה:

והמכבש. [כל חרש עצים] לפי מלאכתו יש לו מקום שכובש ועוצר העץ כשהוא מעוות ועקום עד שמישרו:

והקמרון. המכסה שעל התיבה העשוי כעין קובה:

אנגילין. נרתיק של עור שעושין לספר ומכניסים אותו בתוכו:

בית הנגר. נרתיק של עור שנותנים בתוכו הנגר, הוא היתד שמשימים אחורי הדלת:

ובית המנעול. נרתיק של עור שנותנים בו המנעול שנועלים בו הדלת:

ובית המזוזה. קנה של מתכות שנותנים בו המזוזה:

והאמום של גודלי מצנפת. דפוס כעין ראש של אדם שמתקנים עליו המצנפת:

והמרכוף. כמין סוס של עץ שהליצנים משחקים בו. ואית דמפרשי, כלי של עץ ארז העשוי לזמר:

ורביעית של אליית. ובמנענעים ובמצלצלין, מתרגמינן וברביעין ובצלצלין:

של אליית. של המקוננת. כמו (יואל א, ח,) אלי כבתולה חגורת שק:

גנוגנת העני. תרמילו של עני:

וסמוכות המטה. קורות שסומכין בהן המטה שלא תפול:

טפוס של תפילין. כמו דפוס של תפילין:

אמום של עושי סאגוס. דפוס של עושי שלשלאות. שעושין אותן על גבי אימום היינו [על גבי] דפוס. ורמב״ם גריס, עושי סותות, לשון ובדם ענבים סותו (בראשית מ״ט:י״א), והוא הדפוס של עץ שאורגין עליו הבגדים:

משמשי משמשיו של אדם. כגון כיסויי כלים ונרתיקי כלים, שהם נעשו לשמש הכלים המשמשים את האדם:

בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה. בזמן שהכיסוי משמש את הכלי לשמור מה שבתוכו, והיינו שעת מלאכה דידיה, וכשאין כלום בכלי שאינו צריך לכיסוי קרי ליה שלא בשעת מלאכה. ויש כלים שמניחים עליהן הכיסוי תמיד בין כשהוא מלא בין כשהוא ריקן, אע״פ שאין הכיסוי מחובר בו, חשיב ככלי גופיה לקבל טומאה אפילו בזמן שאינו מחובר בו, כיון שרגיל להיות תמיד עליו. והאי כללא דר, יוסי, אפשוטי כלי עץ המשמשין את הכלים קאי. אבל כלי קיבול, מיטמאין בכל ענין. והלכה כר׳ יהודה:

Commentaires de Tossefot Yom Tov sur Kelim - Chapitre 16 - Michna 7

המלקט. פי' הר"ב עור שמשימין כו'. וכן פי' הר"ש בשם הערוך. והרמב"ם פי' כלי מעור [ילקטו] בו רפתי הבקר כדי שלא יפסיד החטה בעת הדישה. ע"כ. ובנוסחת מהר"ם כתוב המקלוט. וכן במשניות ישנים מנוקדים:

והמדף של דבורים. לשון הר"ב כלי שמשימים בו אש כו'. וכ"כ הר"ש. ולשון הרמב"ם בנא"י מדף הוא לוח פשוט משימין בו אש כו':

[*הרי אלו טהורים. שכל אלו אין עליהם צורת כלי. הרמב"ם פ"ז מה"כ [הלכה ב]]:

כסוי של קופסא טמא. שהוא משמש את הכלים בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה [*ככללא דר"י בסיפא דמתני']. הרמב"ם פ"ד מה"כ. [*ועיין בסיפא דמתני']:

כסוי קמטרא טהור כסוי תיבה כסוי טני כו' הרי אלו טהורים. מפני שהן משמשי הכלים בשעת מלאכה בלבד. הרמב"ם. ועיין בפי' מ"ב פי"ח. ולשון מהר"ם כסוי קמטרא טהור. דכל הכסויין טהורים כיון דאין משתמשים בו אלא לכסוי. נ"ל ע"כ:

קמטרא. פי' הר"ב תיבה וכו'. ועי' עוד [בפי' הר"ב] במשנה ט"ו פ"ט דאהלות:

[*טני. פירשו הר"ב במשנה ג פי"ב]:

והקמרון. פי' הר"ב המכסה כו'. כעין קובה שש עגלות צב אמרו בספרי קמורות ר"ל קערורות. הרמב"ם. ועיין בפי' הר"ב במשנה ב פי"ח:

ובית המזוזה. לשון הר"ב קנה של מתכות. צ"ע דאנן בשל עור ושל עץ קיימין. ולשון הרמב"ם בית מעץ כמין קנה יכניסו בו המזוזה וישימו אותו בשער:

ותיק נבלים ותיק כנורות. עיין מ"ש במשנה יד פכ"ה:

והמרכוף. במשניות ישנים מנוקדים והמרכיב [*והכף בצירי]:

זה הכלל אר"י כל משמשי כו'. לשון הר"ב והאי כללא דרבי יוסי אפשוטי כלי עץ כו'. וכן פשוטי כלי עור שדיניהן שווין. כמו שכתב הר"ב במשנה ד. והרמב"ם בנא"י מפרש אנגלים של ספר. וכל הנרתקים שהם של עץ: