Talmud - Yebamot 63a

והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נח, ט) אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני:
סי' אש"ה וקרק"ע עז"ר זא"ת שת"י הברכו"ת תגר"י פחת"י:
א"ר אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו זכה עוזרתו לא זכה כנגדו ואיכא דאמרי ר' אלעזר רמי כתיב כנגדו וקרינן כניגדו זכה כנגדו לא זכה מנגדתו אשכחיה רבי יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם א"ל אדם מביא חיטין חיטין כוסס פשתן פשתן לובש לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו וא"ר אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, כג) זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית יב, ג) ונברכו בך כל משפחות האדמה אמר ליה הקב"ה לאברהם שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית כל משפחות האדמה אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל (בראשית יח, יח) כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל ואמר רבי אלעזר עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו ואמר ר' אלעזר אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שנאמר וירדו רבי אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא א"ל אי תשדייה לאורכיך הפוכי בעיסקא טב מינך רב על לביני שיבלי חזנהו דקא נייפן אמר להו אי נייפת איתנופי הפוכי בעיסקא טב מינך אמר רבא מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא ומרמיא ליה תיגרי אמר רב פפא זרע ולא תזבין אע"ג דכי הדדי נינהו הני מברכן זבין ולא תיזול הני מילי ביסתרקי אבל גלימא לא מיתרמיא ליה טום ולא תשפיץ שפוץ ולא תיבני שכל העוסק בבנין מתמסכן קפוץ זבין ארעא מתון נסיב איתתא נחית דרגא נסיב איתתא סק דרגא בחר שושבינא א"ר אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר (צפניה ג, ו) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם וכתיב (צפניה ג, ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר רב הוה מיפטר מרבי חייא אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא ומי איכא מידי דקשה ממותא נפק דק ואשכח (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר העוה וגו' רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר א"ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו

אז תקרא . לעיל מיניה כתיב כי תראה ערום וכסיתו היינו דוחק העני ומבשרך לא תתעלם היינו אוהב את שכניו שהן כקרוביו ומקרב את קרוביו ונושא בת אחותו: כנגדו . חלוקה עליו וסותרת דבריו: מנגדתו . מדלא כתיב יו"ד לשון נגדא דמלקות: חטים כוסס . בתמיה: זאת הפעם . מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו: שתי ברכות . כמו מבריך את הגפן (כלאים פ"ז מ"א): רות המואביה ונעמה העמונית . יצאו מהם מלכים ונביאים נעמה אמו של רחבעם ויצא ממנה חזקיה ואסא ויהושפע דהוו צדיקים גמורים וישעיהו הנביא דאמר מר אמוץ ואמציה אחים הוו (מגילה דף י:): שיעמדו על הקרקע . יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר: וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט אל הארץ יעמדו: וירדו . לשון ירידת עניות: דשדי בה כרבא . זרע כרוב. לישנא אחרינא כרבא חרישה כמו כרוב ותני (ב"ב דף יב.) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא (נדה דף סה:): לפותיא . לרוחב הערוגה: אי תשדייה לאורכיך . כלומר אפילו תחזור ותחרשנה לא יועיל כלום לפי עסקא: דהפוכי בעסקא טוב . להרויח יותר: דקא נייפן . הרוח מנשבת זו בזו: אי תניפנו . כמה שתרצו תנופפו אין תועלת בהן לפי פרקמטיא. תניפנו לשון הניפי לי במניפה (ב"מ דף פו.): חפורה . שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח: חפורה . ירק מן התבואה עד שלא הביאה שליש: מגניא ליה אארעא . [משכבת אותו על הארץ] לשמור כל הלילה: [ומרמיא ליה תיגרי . בשבילה מתקוטט עם בני אדם]: זרע . תבואה לאכילת ביתך: ולא תזבון . לא תקנה תבואה מן השוק: ואע"ג דכי הדדי נינהו . אפילו חיטין בזול וקרקעך אינו חשוב ואין לך שכר לפי השעה אפ"ה הני מתברכין. ברכה מצויה בדבר שאין לוקח בדמים ואין כלה מהר: ברכה . פוישו"ן בלע"ז: זבן ולא תיזול . מכור כלי תשמישך והשתמש בדמים בפרקמטיא קודם שתבא לידי עניות: ביסתרקי . כלי הבית טאפי"ט (טפי"ד: שטיח (ראה בספר זיהויים שונים. אני בחרתי את התעתיק הזה, הקרוב יותר לדף הגמרא שלנו. ד.ג.)) בלע"ז: אבל גלימא . שהיא להתכבד בלבישתה לא ימכור דלמא כי הדר בעי לה לא מתרמיא ליה הגונה כמותה: טום . תרגום של סתום כמו סתמום פלשתים (בראשית כו) טומינון פלשתאי. טום ולא תשפוץ אם יש לך חור קטן בכותל רעוע סתום אותו מיד ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ולבנים הרבה ליפותו: שפוץ . פלשטי"ר (פלשטי"ר: לטייח) בלע"ז. ואם בעל נפש אתה להנאות בנייניך הרחב הנקב ושפציהו להיות יפה: ולא תיבני . לא תפיל את כל הכותל ותבנהו: מתון נסיב איתתא . המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית: נחית דרגא ונסיב איתתא . לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה: שושבינא . אוהב טוב. בחר לך אדם חשוב להדבק אחריו: בשביל ישראל . ליראם כדי שיחזרו בתשובה: חימצי . מין קטנית: אפיך לה . היה אומר האב לבנו אמור לאמך לעשות עדשים והוא אומר לה עשי חימצי והיא עושה עדשים: טעמא מלפך . פעמים שהבן מחכים את אביו אני היה לי לעשות כן: אבל אתה . דבר שקר הוא וכתיב למדו לשונם דבר שקר: כי הוה משכח מידי . דבר הראוי לה:

המלוה סלע לעני בשעת דחקו . מקשה ר"ת דבפ"ק דחגיגה (דף ה. ושם) אמר ומצאוהו צרות רבות ורעות זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו ואומר ר"ת דהתם מיירי ששואל ממנו המושל מס וזקוק למכור ביתו או שדהו על כך וזה ממציא לו מעות ואם לא היה מוצא למכור היו מקילין מעליו והיינו צרות רבות שצריך למכור בזול ומפסיד הכל ומסיק עלה דהיינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח כלו' לקנות תבואה אין ממציאין לו מעות לתליתא שכיח כשדוחקין אותו למכור כמו תליוהו וזבין (ב"ב דף מז:) ורש"י פירש שם בענין אחר: אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא . מכל דריש שבא לרבות אפילו הנך שאין עומדים אלא מעט בארץ: שאין לך אומנות פחותה כו' . אף על גב דרבי אלעזר גופיה קאמר לעיל כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם צריך לומר קרקע לבנות עליו שידור בו וגם לצורך מזונותיו כדאמר רב פפא בסמוך זרע ולא תזבון והכא מיירי באדם שעיקר אומנותו בקרקע: זבין ולא תיזול . פי' בקונטרס לשון דלות כלומר מכור כלי תשמישך קודם שתעני וקשה דמאי שנא דנקט ביסתרקי טפי משאר מילי ונראה לר"ת כפירוש ר"ח דתיזול ענין אריגה כמו סתר זוללי בשוקא (חולין ס.) כלומר קנה בגדים ולא תארוג כי יותר תרויח בקנין מבאריגה אבל גלימא טוב לארוג דאימור לא מיתרמי ליה כרצונו: