Talmud - Houllin 57b חולין נ״ז ב׳

הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא . כלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו': ואת מה בידך . עכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום: חברוותא . חברים: לא פרכיס . לא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם: ומלחה רבי חנינא . כדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים: ולית הלכתא ככל הני . דשרו שמוטת ירך בעוף: אלא כי הא . דקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה: קדירת קנה . קנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה: קרומית . רחבה וסתמוהו בה: ועל דא את סמיך . מפני שראית שחיתה המכה אתה סומך להתיר והלא הלכה כו': רווחת . כבר נתפשטה ונתרווחה לנהוג: תוך י"ב חדש . חיתה המכה ולסוף י"ב חדש מתה דטרפה עד י"ב חדש חיה: והיה עושה דבר . כדמפרש לקמן להוציא מלבו של רבי יהודה: וטלה עליה במטלית של טרסיים . כרכה במטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת ושל עור היא ותמיד היא חמה מתוך עוביה וגם הנחושת מחמם לעולם: במידי דמיטרפא בה כו' . בתמיה. נהי דמשבחת בשאר אבריה מיהו ההיא מילתא דמיטרפא ביה מי הדרא ומשבחת כי הכא דגדלו אחרונים יותר מן הראשונים: מאי עסקן . למה נקרא שמו עסקן תחלה: אי ודאי לית להו מלכא . דכתיב אשר אין לה קצין והיינו עסקן דלא בעי למיסמך אהימנותיה דשלמה: הנמלים אוהבים צל ושונאים חום: דשומשמני . נמלים: נפק חד מינייהו . מתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל: אתנח ביה סימנא . להכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן: הרמנא הוו נקיטי . שכל המהתל בחברו יהרגוהו: אי נמי בין מלכא למלכא הוה . מת המלך ועדיין לא קם אחר ודרך ארץ לעשות איש הישר בעיניו כדכתיב בימים ההם וגו' איש הישר בעיניו יעשה: אהימנותיה דשלמה . נאמן הוא על כך וברוח הקדש אמרה: סימן . לספק טרפה: י"ב חדש . אם כך חיה בידוע שלא נטרפה: ב' ושלש שנים . וקשיא לרב הונא די"ב חדש ליכא למ"ד: תנאי היא . דאיכא דסבירא ליה כרב הונא דקתני לקמן ימות החמה היו וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת ויש מכה שהיא נבערה ומת מתוך חום הלכך בעינן ימות החמה וימות הצנה: נקב אחד ארוך . ונקדרה בחסרון: מצטרפין למלא מקדח . ושוב אינה מטמאה באהל לבית שמאי. פלוגתא דשדרה וגלגולת באהלות (פ"ב מ"ג) דהיינו כדי שינטל מן החי וימות דהכי אמרינן בפרקין (דף נב:) גבי שדרה וכן לטרפה: חידוק של קרויה . חתיכה של דלעת יבשה:

מטלית של טרסיים . פי' הקונטרס צורפי נחשת וכן פירש הערוך והביא ראיה דאמר במגילה פרק בני העיר (דף כו.) מעשה בבית הכנסת של טרסיים שהיתה בירושלים ובנזיר פרק ג' (דף נב.) מעשה שהביא קופה מלאה עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים פירש בערוך ומסתמא מפני שצורפי נחושת מזוהמים כבורסקי ועל כן היה להם ביהכ"נ לבד ובפ"ק דע"ז (דף יז:) חכם של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי חד דשיתיא וחדא דערבא משמע דטרסי וגרדי חדא הוא וקשה דבפ' החליל (סוכה נא:) משמע דגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ועוד דאמרי' באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה: ודילמא סבר טרפה יולדת ומשבחת . מסתברא דלא גרסינן יולדת דאין צריך לו כלל ועוד הא אמרינן פ"ק דע"ז (דף טז.) גבי רבי יהודה מתיר בשבורה אמרו לו והלא מרביעין עליה זכר אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר ומיהו יש לחלק בין טרפה חתוכה רגלים לשאר טרפות: איזיל ואחזי היכי איתא מילתא . אע"ג דכה"ג חשיב בהמוכר הספינה (ב"ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה: סימן לטרפה כל שאינה יולדת . יש כמה בהמות שפוסקות מלילד ולא מחזקינן להו בטרפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טרפה: