Talmud - Houllin 136a

דרך ביאתך מן הימין מעשר אע"ג דכתיב מעשר דגנך דילך אין דשותפות לא כתב רחמנא מעשרותיכם אלא מעשר דגנך למאי אתא למעוטי שותפות דעובד כוכבים מתנות אע"ג דכתב רחמנא ונתן איכא למימר יליף נתינה נתינה מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא (דברים יח, ג) מאת זובחי הזבח אלא טעמא דכתב רחמנא מאת זובחי הזבח הא לאו הכי הוה אמינא לילף מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה אין ה"נ מאת זובחי הזבח למה לי לכדרבא דאמר רבא הדין עם הטבח בכורים אע"ג דכתיב (דברים כו, ב) ארצך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא (במדבר יח, יג) בכורי כל אשר בארצך אלא ארצך למה לי למעוטי חוצה לארץ ציצית אע"ג דכתב רחמנא (דברים כב, יב) כסותך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא (במדבר טו, לח) על כנפי בגדיהם לדורותם ואלא כסותך למה לי לכדרב יהודה דאמר רב יהודה טלית שאולה פטורה מן הציצית כל שלשים יום מעקה אע"ג דכתב רחמנא (דברים כב, ח) לגגך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא (דברים כב, ח) כי יפול הנופל ממנו אלא גגך למאי אתא למעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר רב ביבי בר אביי ליתנהו להני כללי דתניא בהמת השותפין חייבת בבכורה ור' אלעאי פוטרה מאי טעמא דר' אלעאי דכתיב (דברים טו, יט) בקרך וצאנך והא כתיב (דברים יב, ו) בקרכם וצאנכם דכולהו ישראל אמר רב חנינא מסורא ליתנהו להני כללי דתניא בהמת השותפין חייבת במתנות ור' אלעאי פוטר מאי טעמא יליף נתינה נתינה מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא ואי ס"ד בתרומה מיחייב נילף נתינה נתינה מתרומה אלא ש"מ בתרומה נמי פוטר אי מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא אף מתנות בארץ אין בחוצה לארץ לא אמר רבי יוסי מנהרביל אין והתניא רבי אלעאי אומר מתנות אין נוהגין אלא בארץ וכן היה רבי אלעאי אומר ראשית הגז אין נוהג אלא בארץ מאי טעמא דר' אלעאי אמר רבא יליף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא אף ראשית הגז בארץ אין בחוצה לארץ לא אמר ליה אביי אי מה תרומה טובלת אף ראשית הגז טובלת א"ל אמר קרא (דברים יח, ד) וראשית גז צאנך תתן לו אין לך בו אלא מראשיתו ואילך אי מה תרומה חייבים עליה מיתה וחומש אף ראשית הגז חייבים עליו מיתה וחומש אמר קרא (ויקרא כב, ט) ומתו בו ויסף עליו עליו ולא על ראשית הגז בו ולא בראשית הגז אי מה תרומה ראשון ושני אחריה אף ראשית הגז ראשון ושני אחריה אמר קרא ראשית אין לך בו אלא ראשית בלבד אי מה תרומה מחדש על הישן לא אף ראשית הגז מחדש על הישן לא אין והתניא היו לו שתי רחלות גזז והניח גזז והניח שנים ושלשה שנים אין מצטרפות הא חמש מצטרפות והתניא אין מצטרפות אלא ש"מ הא דר' אלעאי והא דרבנן אי מה תרומה גדל בחיוב חייב גדל בפטור פטור אף ראשית הגז נמי גדל בחיוב חייב בפטור פטור וגבי תרומה מנלן דתניא ישראל שלקח שדה בסוריא מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש חייב משהביאה שליש ר"ע מחייב בתוספת וחכמים פוטרין וכי תימא הכי נמי והתנן הלוקח גז צאן עובד כוכבים פטור מראשית הגז הא צאנו לגזוז חייב מתני'

דרך ביאתך . לבית אתה קובע מזוזה וכשהוא נכנס לביתו רגליה דימינא עייל ברישא נמצא שהימין בכניסה הוא דרך ביאה: מתנות . הזרוע והלחיים והקבה: זובחי . שנים משמע: אדרבה נילף נתינה מתרומה . ולא תבעי קרא דהא קולא וחומרא לחומרא מקשינן: הדין עם הטבח . בפירקין דלעיל וזובחי אורחיה דקרא הוא: ארצך . אשר תביא מארצך ארצך משמע מיעוטא ארצכם לא משמע מיעוטא כולי האי ולא ממעטא חוצה לארץ מיניה דמשמע כל מקום שיש להם ארץ אבל ארצך משמע המיוחדת לך ולא לעובדי כוכבים: כי יפול הנופל . כל שראוי ליפול הימנו ואפילו בשותפות: בתי כנסיות . שאין חלק לאחד מהן בו שאף לבני עבר הים הוא ועוד שאינו בית דירה: ליתנהו להני כללי . דאמר רבא דמודי ר' אלעאי בכל הני דהא תניא דפליג ר' אלעאי בבכורה ולא מרבי לה מבקרכם וצאנכם: ואמר ר' חנינא מסורא ליתנהו להני כללי . דרבא דהא תניא דפליג רבי אלעאי במתנות ומדפטר במתנות על כרחך פטר נמי בתרומה דאי ס"ד בתרומה מחייב היכי פטר במתנות לייתינהו לחיובא מתרומה הואיל וגמיר גזירה שוה דנתינה נתינה מסתברא דהא אגמרוה דלחומרא אית לן למידן: אלא ש"מ בתרומה נמי פטור . דדייק דגנך והדר יליף מתנות או מתרומה או מראשית הגז בנתינה נתינה: אי מה . כיון דמתרומה יליף רבי אלעאי לראשית הגז דאמרן לעיל שותפות דעובד כוכבים נפקא ליה מרישיה דקרא אי מה תרומה בחו"ל לא אף ראשית הגז בחו"ל לא דבפ"ק דקדושין (דף לו:) קי"ל כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל דיליף מעבודת כוכבים שהיא חובת הגוף ונוהגת בכל מקום אבל חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ: מנהרביל . שם מקום: אין . ודאי: והתניא . בניחותא: תרומה טובלת . אוסרת משום טבל דכתיב אשר ירימו בעתידים ליתרם הכתוב מדבר באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.): אין לך בו אלא מראשיתו ואילך . משהופרש ונעשה ראשית היא שלו אבל מעיקרא אין לו אלא שם אחד דהאי ראשית קרא יתירא הוא ואראשית דלעיל סמיך והוה ליה למכתב וגז צאנך: מיתה . זר האוכלה במזיד: חומש . בשוגג: ראשון ושני . מעשר ראשון ומעשר שני: אין לך אלא ראשיתו . אין לך נתינה אחרת להפריש ממנו מדלא כתב ומגז צאנך ש"מ מתנה ראשונה בלבד אתא ראשית לאשמועי': תרומה מחדש על הישן לא . דכתיב היוצא השדה שנה שנה (דברים יד): היו לו שתי רחלות גזז . שנה זו והניח: גזז . שניה והניח עד שהיו לו חמש גיזים אין מצטרפות דאגיזים של חמש צאן קפיד רחמנא והא לית ליה: הא חמש מצטרפות . אם היו לו חמש צאן וגוזז השתים בשנה זו ושלש בשנה שניה דהשתא איכא גיזים של חמש צאן מצטרפות ואף על גב דחדש וישן הוא: והתניא . אידך דאפילו חמש אין מצטרפות קשיין אהדדי: אלא לאו שמע מינה . בהא נמי פליגי רבי אלעאי ורבנן לרבי אלעאי דמקיש גז לתרומה אין מצטרפות ולרבנן מצטרפות. כל הני קושייתא לרבי אלעאי: הגדל בחיוב . כגון ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים כדמפרש לקמיה: הגדל בפטור . ביד עובד כוכבים: בחיוב . לאחר שבאו ביד ישראל: בסוריא . ארם צובה שכבשה דוד ולא שמיה כבוש ולא חלה בה קדושת הארץ וקלה קדושתה ויש קנין לעובד כוכבים להפקיע מיד מעשר לפיכך אין ישראל חייב לעשר אלא על התוספת השני שלישים שגדלו אצלו טבל וחולין מעורבין אבל בארץ ישראל מעשר על הכל שאין קנין לעובד כוכבים בה להפקיע מן המעשר וחכמים פוטרין דכיון שהביאה שליש ביד עובד כוכבים כאילו נגמרה כולה בידו דקיימא לן (ר"ה יב: יג.) תבואה בתר שליש אזלא: וכי תימא הכי נמי . דהגדל ביד עובד כוכבים פטור מראשית הגז אפילו בא ליד ישראל: הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים . קודם שנגזזה: פטור מראשית הגז . דצאנך בעינן ולא גיזותיך והכא לאו צאנו דישראל הוא: הא צאנו לגזוז . לקח וקנה עדרו של עובד כוכבים כשהיא עומדת לגזוז הואיל והכל שלו וקרינא ביה צאנך: חייב . ואף על פי שגדלו הגיזים אצל עובד כוכבים:

ביתך דרך ביאתך . תימה אמאי לא אמר שותפות דעובד כוכבים כדקאמר בכל הני דלעיל: אלא ארצך ל"ל למעוטי חו"ל . אע"ג דמצוה התלויה בארץ היא מכל מקום אצטריך למעוטי משום דאתקש לבשר בחלב בחד קרא. רשב"ם: אי מה תרומה חייבין עליה מיתה וחומש כו'. ואע"ג דבראשית הגז לא שייכא ביה אכילה ואין בתרומה חומש אלא באכילתה הנאת ראשית היא אכילתה: