Traité Edouyot - Chapitre 3 - Michna 5

הַקֶּלַע שֶׁבֵּית קִבּוּל שֶׁלָּהּ אָרוּג, טְמֵאָה. וְשֶׁל עוֹר, רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. נִפְסַק בֵּית אֶצְבַּע שֶׁלָּהּ, טְהוֹרָה. בֵּית הַפָּקִיעַ שֶׁלָּהּ, טְמֵאָה:

קלע. שזורקים בו האבנים. כמה דאת אמר (שופטים כ׳:ט״ז) קולע באבן. (שמואל א כ״ה:כ״ט) יקלענה בתוך כף הקלע:

בית קיבול שלה. המקום שמשימין בו האבן שרוצים להשליך:

בית אצבע שלה. כמין נקב קטן שמכניסין בו האצבע:

בית הפקיע. הבית יד שאוחז בו כשמסבב הקלע באויר ורוצה להפקיע ולהשליך האבן:

ארוג טמאה. אפילו לר' דוסא טמא משום ארוג כל שהוא. הראב"ד. ועיין זה בפירוש הר"ב דריש פרק כ"ז ממסכת כלים:

ושל עור רבי דוסא בן הרכינס מטהר. דקא סבר תשמיש קלע לאו תשמיש הוא כדי לעשותו כלי. לפי שאינו עשוי [אלא] לזרוק בו אבנים ומעשה מקל בעלמא הוא עושה. הראב"ד:

בית הפקיע. פירש הר"ב הבית יד שאוחז בו וכו' ורוצה להפקיע וכו' כלומר להוציא. ועיין בפירוש הר"ב רפ"ה דמסכת שקלים בדבור על הפקיע. ומה שכתבתי שם: