Traité Zevahim - Chapitre 5 - Michna 7

שְׁלָמִים, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:

שחיטתן בכל מקום בעזרה. שלש פרשיות נאמרו בשחיטת שלמים, חדא בבן בקר, וחדא בכשב, וחדא בעז. בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד, ובתרתי בתרייתא כתיב לפני אהל מועד, להכשיר את כל הרוחות שבעזרה, דלפני משמע כל שלפני ההיכל:

לשני ימים ולילה אחד. דהכי כתיב בשלמים (שם ז׳) והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף:

בכל מקום בעזרה. פי' הר"ב ג' פרשיות נאמרו כו' בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד. ובתרתי בתרייתא כתיב לפני וגו' להכשיר את כל הרוחות. פירש"י דלא תימא כנגד הפתח דוקא. והא דכתב בקמייתא פתח מפרש בגמרא לומר בזמן שפתח ההיכל פתוח. ולא בזמן שהוא נעול. וקרא שלישי לפסול צידי צדדין. פירש"י כגון לשכות ואפי' תוכן קדש. ע"כ. וכלומר דאילו אחורי ההיכל כשר. וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מהל' מעשה הקרבנות. והכ"מ כתב הא דמכשיר אחורי ההיכל. צריך לימוד מנין לו. ע"כ. ואשתמיטתיה דאמר רמי בר רב יהודה אמר רב [דף נ"ה] לול קטן [כמין חלון פתוח מן התא] היה אחורי בית הכפורת גבוה ח' אמות כדי להכשיר את העזרה לאכילת ק"ק ולשחיטת קדשים קלים:

שתי מתנות. שנא' בזריקת דם השלמים סביב כמו שנאמר בעולה. רמב"ם במשנה דלעיל:

לשני ימים ולילה אחד. לשון הר״ב דהכי כתיב בשלמים והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף. ומסיים הרמב״ם ואינן נאכלין אלא ביום השחיטה והלילה. וממחרת עד ליל שלישי. ע״כ. והיינו דלא תנן אלא ולילה אחד. והוא הלילה שבין שני הימים. ויליף לה בבריי' מדכתיב והנותר עד יום. עד יום הוא נאכל. פירש״י בעוד יום. והתוס' פירשו עד. ולא עד בכלל. ע״כ. וביום השלישי [באש] ישרף אתא לשריפה שיכול שישרף תיכף לאכילה. וכמו שכתבתי במשנה ג' פ״ז דשקלים. והא דלא עשו הרחק מן העבירה בנאכלין לב' ימים ולילה אחד. כתבו התוס' בסוף פרקין [זבחים נ״ו ע״ב ד״ה להרחיק] דניכר הוא מתי יהיה שקיעת החמה. אבל בלילה אינו ניכר:

ולילה אחד. הכי גרסינן. ועיין מה שכתבתי במשנה ה' פ"ב דברכות.