Traité Middot - Chapitre 4 - Michna 4

הַתַּחְתּוֹנָה, חָמֵשׁ, וְרֹבֶד שֵׁשׁ. וְהָאֶמְצָעִית, שֵׁשׁ, וְרֹבֶד שֶׁבַע. וְהָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו), הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּה:

התחתונה חמש. מחוץ לכותל המסיבה שהוא הכותל החיצון של הקודש היו יציעים, דהיינו גזוזטראות מקיפים את הבית משלש רוחות מערב צפון ודרום, והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים. היציע התחתונה חמש באמה רחבה, והרובד שעליה דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה של התיכונה, שש באמה רחבה, לפי שכותל המסיבה היה הולך ומיצר כלפי מעלה, וכשהגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה היה נכנס לפנים אמה אחת, ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע, נמצאת היציע התיכונה רחבה אמה אחת יותר מן התחתונה, דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים. וכן כשמגיע לרובד שעל גבי התיכונה שהיא הרצפה של שלישית, היה הכותל מיצר ונכנס לפנים אמה אחת, כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה, שכותל התיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה, ונמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה. וזהו שנאמר (מלכים א ו׳:ו׳) כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, כלומר היה מגרע ומחסר בעובי הכותל מבחוץ אמה אחת ברובד של התיכונה, ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה, כדי שיהיה לו מקום לשום בהם ראשי הקורות של הרובד, כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורין בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות:

התחתונה ה' ורובד ו'. פי' הר"ב מחוץ לכותל המסבה כו'. לפי שכותל המסבה היה הולך ומיצר כו'. וכך פירש הרמב"ם ולדבריהם היה החלל שבכותל מסיבה צר מאד. לפי שכותל זה שבו המגרעות היתה על כל פנים ב' אמות וחצי כדי שביציע העליונה יהיה לפחות עובי הכותל חצי אמה שלשיעור יציעות שבבנין שלמה היה גובה היציע חמש אמות. ולפי מה שנתבאר לעיל שהדיוטא התחתונה משלשה דיוטאות שבתאים היתה כגובה האוטם היתה בגובה ו' אמות ומסתמא מדה וקצב אחת לשלשת הדיוטאוות. ותומה שגובהה שש או חמש אמות איננה ראויה שתהיה פחות מחצי אמה. כ"ש בארך רב כזה שהוא שבעים אמות. והנה הכותל השנית של החלל הזה שהיה גובהו י"ח או ט"ו אמות. לא תספיק לה חצי אמה נמצא שהחלל צר מאד. אבל לרש"י מתני' התחתונה כו'. אתאים גופייהו קאי ולהם היו מגרעות בכותל ההיכל שעוביו שש ממש לפירש"י. וכן פי' הרר"ש ועיין סוף פרקין מאי דקשיא נמי לפי פירש"י ובישובו מתישב ג"כ לפי' הרמב"ם:

ורובד. פי' הר"ב תקרה. ועיין בפירוש משנה ו' פרק דלעיל.