Traité Kinnim - Chapitre 1 - Michna 1

חַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה. עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה. אִם שִׁנָּה בָּזֶה וּבָזֶה, פָּסוּל. סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא. הַחוֹבָה, אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת. אֵיזֶהוּ נֶדֶר, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה, הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת. אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָם. וּנְדָבוֹת, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, אֵין חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָן:

חטאת העוף נעשית למטה. מחוט הסקרא. דכתיב (ויקרא ה׳:ט׳) והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, קיר שהשיריים שלו מתמצין ליסוד, וזהו קיר התחתון למטה מחוט הסקרא. דאי קיר העליון דהיינו מן החוט ולמעלה, פעמים שהוא מתמצה לסובב כגון שעושהו למעלה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה:

וחטאת בהמה למעלה. דכתיב קרנות, בגופה של קרן:

עולת העוף למעלה. דכתיב (שם א׳) ומלק והקטיר ונמצה דמו, מה הקטרה בראשו של מזבח, אף מליקה ומיצוי בראשו של מזבח:

ושל בהמה למטה. דכתיב בה יסוד:

ואם שינה בזה ובזה פסול. האי דפסול אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה, דוקא בהזאה. אבל המליקה של חטאת, אף למעלה כשרה, דמליקה בכל מקום במזבח כשרה. ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מיצוי, ואם עשאה למטה, פסולה:

סדר קנין של חובה אחד חטאת ואחד עולה. כגון זב וזבה ויולדת, וטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול אלה, וביטוי שפתים, דכולן מביאין קן בדלות, אלא שזב וזבה מביאין קן בין בדלות בין בעשירות. ואע״ג דאיכא קינין של גר דהן חובה ושתיהן עולות, לא חייש תנא עלייהו, משום דלא שכיחי כולי האי:

בנדרים ונדבות כולן עולות. לפי שאין באין בנדר ונדבה אלא עולות ושלמים בלבד, ואין עופות באים שלמים, הלכך נדרים ונדבות שבעופות כולן עולות:

חטאת העוף נעשית למטה. פי' הר"ב למטה מחוט הסיקרא. שאין במזבח כי אם שני מקומות. תוס'. ועמ"ש ברפ"ג דמדות [ד"ה והחוט]. ומ"ש הר"ב. דכתיב והזה וגו' ימצה אל יסוד המזבח קיר שהשירים שלו מתמצין כו' וכן לשונו במ"ד פ"ו דזבחים ועמ"ש שם [ד"ה היה]. משמא דגמרא:

וחטאת בהמה למעלה. כדתנן במשנה ג' פ"ה דזבחים:

עולת העוף נעשית למעלה. כתב הר"ב דכתיב ומלק והקטיר ונמצה וכו'. עמ"ש עוד משמא דגמרא בפ"ו דזבחים מ"ה [ד"ה עלה]. והמפרש יהיב סימנא על חטאת ועולת עוף ע"ע ט"ט. כלומר בעולה יש עי"ן. וכן בלמעלה. ובחטאת יש טי"ת וכן בלמטה. וממילא ידעינן לבהמות דהא איפכא נינהו:

ועולת בהמה למטה. כדתנן מ"ד פ"ה דזבחים:

אם שינה בזה ובזה פסול. כתב הר"ב האי דפסל אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה דוקא בהזאה. ועיין פ"ז דזבחים מ"א. ומסיים המפרש ובמצוי פלוגתא במעילה פרק חטאת העוף (מעילה דף ח') דאיכא למ"ד דלא מעכב ע"כ. ובפ"ז דזבחים מ"ג פירשתי בשם התוספת כמ"ד דלא מעכב:

סדר קנים. קן קרוי ב' תורים או שני בני יונה. פרידה קרויה יונה אחת או תור אחד. המפרש:

קנים. בחיר"ק תחת הקו"ף כי קן מפעלי הכפל ובצירי כמו חץ שברבוי חצים בחיר"ק. וקן צפור שבפתח מפני הסמיכות:

החובה אחד חטאת ואחד עולה. כתב הר"ב ואע"ג דאיכא קנין של גר דהן חובה ושתיהן עולות. כמ"ש ברפ"ב דכריתות [ד"ה עד]. ומ"ש הר"ב לא חייש כו'. משום דלא שכיחי כולי האי. כ"כ הרמב"ם. ובנא"י כתוב עוד וגם כן שאינו מפורש בתורה. ע"כ. וכתב [עוד] הרמב"ם. ומה שאמרנו שהחובה אחד עולה ואחד חטאת הרי הוא כפי עיקר החיוב הראשון. ואם כבר הקריב מקצת קרבנותיו עד שיהיה האיש הזה דרך משל יש עליו עשרים עולות ועשר חטאות כולן חובה. או בהפך. ולפיכך אמר במסכת זו מנין חטאות שבחובה ומנין עולות שבחובה ולא אמר חצי החובה. ע"כ:

איזהו נדר האומר הרי עלי עולה. עיין מ"ש בזה במ"ו פ"ק דמגילה:

ואיזהו נדבה האומר הרי זו עולה. עמ"ש בזה במ"ה פ"ה דערכין [ד"ה דמי]:

מה בין נדרים לנדבות אלא כו'. עמ"ש בזה בספ"ק דב"ק: