Traité Arakhin - Chapitre 2 - Michna 4

וְעַבְדֵי הַכֹּהֲנִים הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִשְׁפְּחוֹת בֵּית הַפְּגָרִים וּבֵית צְפָרְיָא וּמֵאֶמָּאוֹם הָיוּ מַשִּׂיאִין לַכְּהֻנָּה. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, לְוִיִּם הָיוּ:

ועבדי כהנים היו. אותן המכים בחליל. דסבירא ליה לר׳ מאיר אין מעלים מן הדוכן ליוחסים ולא למעשרות, הלכך לא אכפת לן אם היו עבדים:

בית הפגרים ובית צפריא. שם משפחות מיוחסות:

ומאמאום. שם מקום:

משיאין לכהונה. כהנים היו נושאים את בנותיהן, שמשפחות מיוחסות שבישראל היו. ור׳ יוסי סבר דמעלין מן הדוכן ליוחסים, הלכך אי לאו דמיוחסין היו לא הניחום לנגן על הדוכן:

רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר לוים היו. רבי חנניא בן אנטיגנוס סבר מעלין מן הדוכן למעשרות, הלכך לוים היו. ולא פליגי אלא במנגנים בכלי זמר, אבל בשיר שבפה כולי עלמא מודו דאין אומרים שיר בפה על הקרבן אלא לוים, דכתיב גבי לוים (דברים י״ח) ושרת בשם ה׳ אלהיו, איזהו שירות שהוא בשם ה׳, הוי אומר זה השיר. והלכה כר׳ יוסי:

לוים היו. פירש הר"ב סבר מעלין מן הדוכן למעשרות. וכ"כ הרמב"ם. ומשמע דלא בעי מיוחסים. משום דלא ס"ל דמעלין [מדוכן] אף ליוחסין. אבל בגמרא [דף י"א] מ"ד לוים היו קסבר מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות. ועמ"ש במשנה ו'. ומ"ש הר"ב בשיר שבפה. כ"ע מודו דאין אומרים שיר בפה על הקרבן אלא לוים דכתיב גבי לוי ושרת בשם ה' כו' פשטיה דקרא בכהן מדבר כדמוכחי קראי וכמ"ש רש"י בפי' החומש והיינו נמי דפרכינן בגמ' ואימא נשיאות כפים ומשני מדכתיב (דברים י׳:ח׳) לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות הוא [*ופי' דוכן כתבו הר"ב במשנה ו':

ומאמאוס. פירש הר"ב שם מקום. וכן פירש"י. ואע"פ שגורס בעי"ן בשאר ספרים הגי' כמו שלפנינו וכן נמצא שם מקום במס' כריתות פ"ג משנה ז' ושם ג"כ חילופי גרסאות ומ"ה לא פי' שהוא ג"כ שם משפחה ושתיבת בית משמש גם לאחריה:

משיאין לכהונה. והר"ב העתיק ומשיאין. וכן העתיק רש"י. אבל דקדקתי בכמה נוסחאות. ולא מצאתי כן].